לפני 16 שנים. 25 בינואר 2008 בשעה 12:05
כבר כמה ימים שהוא מונח שם
שחור על גבי לבן,
מתריס,
מעורר,
מעלה חיוך,
מנותק מכל סביבתו.
פוגש אותי כל בוקר ומזכיר לי את מקומי, המקום שמצא אותי ושבכל יום אני בוחרת להשאר בו..
עוד לא התרגלתי לעובדה שהוא עומד שם, לאחר שסובן ונשטף בסיום השימוש האחרון, ובכל פעם שנכנס לטווח ראייתי הוא מפתיע ומצודד מחדש..
מעולם לא חשבתי שיהיה לי אחד, ובוודאי לא דימיינתי כמה אהנה ממנו, רק כי אני מצווה כך
הפלאג על הכיור ...