הכלבה הכוסמונאוטית בחלל

צריכה את ההרגשה שהוא משתמש בי, מרוצה מהזונה שלו, לוקח אותה למקומות שלא חשבה עליהם, מלמד אותי על עצמי דברים שמעולם לא ידעתי, שם מקבלת תשובות על מה קורה אחרי, מה הוא הצעד הבא.
להרגיש שלא די לו בי, שיש עוד לאן לעוף. מייחלת לתחושות שאני כ"כ שונאת, לרגעים שבאים אחריהם, להבנה שהוא רוצה יותר ממה שנדמה לי שאני יכולה לתת. ולבכי, זה שמגיע מכל הלב, בלי שליטה, בלי ששמתי לב. והוא משגיח עלי, מחליט, מכוון, קובע עלי...
כלבה לרגליו, לבצע כל מה שידרוש, לאהוב כל בקשה, להתגאות בביצועה, לחכות ללטיפה.

צריכה את האדון שלי.