הכלבה הכוסמונאוטית בחלל

אתה אוהב שאני כותבת לך, מבקש זאת, והרי בקשתך היא לי פקודה, אבל באמת שלא יודעת מה לכתוב, הרי מספרת לך כל הזמן הכל, בזמן אמת
היום מרגישה יותר; יותר אהבה, יותר רוצה,קשה יותר, יותר חזק, יותר מתגעגעת...
מפחיד אותי המתגעגעת החדש הזה, בעצם מפחידה עוצמת הרגש, שם אותי במקום פגיע יותר, יש יותר מה לאבד...וודאי אתה שואל – מה יש לך לאבד, ואני וודאי עונה שקשה לי להסביר, כי אוהבת אבל לא מאוהבת, מתגעגעת אבל לא רוצה כל יום, סקרנית אבל עדיין קצת מפחדת...
אתה מבריא אותי, אחרי סופ"ש איתך פתאום מרגישה טוב יותר, יש לי אנרגיות לשבוע חדש (טוב, אולי רק עד סוף יום ראשון, אבל זה גם משהו)...
היינו לשם שינוי בפינה שלי...אושר גדול שהיית פה והפעם לחבק...
מרגישה שאתה מרגיש כמוני, רגשותיך מתגברים, רק בלי הפחד, כי אתה כבר היית בסיפור הזה, יודע איך יתגלגל ויסתיים...תגלה לי גם?
באמת – אין לי מה לכתוב, אין סיפור או תאור, הדברים משתנים....
אוהבת גם את מה שלא אוהבת, לפעמים...