זה הגיע לך, ידעת את זה, הית זקוקה לעונש הזה ובדחיפות.
אבל למה אני הייתי זקוק לו???
ידעתי שאני חייב לעשות לך את זה, רק כך כניעתך תהיה מושלמת.
נכנסתי לביתך בהחלטה נחושה,
את כרגיל וכמצופה עם הגב לדלת
עומדת במכנסייך הקצרים ובחולצתך ההדוקה,
מבליטה את יתרונותייך הבולטים.
נכנסתי למטבח, לא אמרתי לך כלום,
שתיתי כוס מים קרים,והמשכתי לסלון.
את עומדת במרכז החדר,
עוד לא אמרתי לך כלום, עוד לא זזת, ראיתי שאת מזיעה קצת.
ראיתי שכל מה שביקשתי אכן הכנת בקפידה,
אך אני ממשיך בשלי.
העיתון היה משעמם, אך אני לא החמצתי מילה,
קראתי כל מה שכבר לא חדש,
ראיתי סימני דאגה ושאלה בפנייך,
ובאדישות לא אופיינית המשכתי בקריאה.
התיישבת בלא לבקש רשות, ניסית להרגיז
למשוך תשומת לב, אבל אני די עסוק במדור הכלכלה.
הבטתי בשעון, עברה שעה...
עוד לא סיימנו,
אשתי על קו הטלפון,
אני מדבר איתה בנועם כפי שמזמן לא דיברנו,
ורומז לפגישה קרובה במיטה
עכשיו את מתחילה להתרגז , לכעוס
שיחתי הפלאפונית מתמשכת,
אני מעלה אותה על הדיבורית
את שומעת את צחוקה, את אהבתה,
אני אפילו לא צריך להביט בךכדי לראות שאת מתחילה לזלוג.
אחר כך בא תור הוידאו
סרט שליטה מדהים
משהו שאת מאד אוהבת לראות ולבצע בו זמנית
אני אפילו לא מביט בך הבליטה במכנס גודלת
את מוציאה יללה קטנה, חנוקה
לא זוכה למבט
כשיגמר הסרט את תהיי שם לבד
אני קמתי
כבר עברו שעתיים וחצי
עמדתי במשימה כאדון
כשהגעתי הביתה עייף
חיכה לי המייל ממך
סליחה אדוני לא אעשה זאת שוב
הפעם זה היה אמיתי
לפני 17 שנים. 27 ביוני 2007 בשעה 0:17