שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

קורע לב

הבכי שלך השאיר בי רושם עמוק, לא ראית את זה, נשארתי אדיש. שאלתי את עצמי מה קרה לי, בכייך השאיר רושם, שרט את לבבי.
במקום לחבק גערתי בך, קראתי לך כלבלבה קטנה, והתאמצתי לצחוק.
זה הגביר את בכייך, שהטריד אותי עוד יותר, ספגת בשקט את סטירת הלחי,
את ההצלפה בטוסיק, יללת בשקט, וזה העמיק את בכייך בליבי.
דרשתי שתשתקי ושתקת
עינייך הביטו בי, מחפשות קירבה והבנה, עיניי משוטטות על גופך השמוט,
את עירומה וחשופה, אני אוהב אותך כך כנועה ומושפלת, מתחננת כך בעינייך.
אני רואה את העצב בעינייך ונקרע בתוכי, אסור לי לרחם עלייך סתם כך, את צריכה להיות ראויה. לפעמים אני משתוקק פשוט לתת לך נשיקה ונילית, כזו פשוטה, יודע שאז אאבד אותך כשפחה, אם תרגישי את רצוני בך, אהפוך להיות מהר מאד אחד מהאקסים הרבים שלך...
לפני 17 שנים. 8 באוקטובר 2007 בשעה 1:15

זה היה מתיש
אני חולה ולא מתפקד
ואת במלא מערומייך מצפה לפקודה
קדימה הסתער

ואין לי יותר כח
לשלוט בניחוחך, לשלוט ביופייך
ואני מעדיף להצטנף להתמכר

אבל בפניי לא זז שריר
שעה שאני קושר
את מיתרי ליבך לרגלייך

ובועל בכח את יופייך,
בפנייך בשדייך
השארתי אותך קשורה גם אחרי שגמרתי
רק כך אני אשאר אדונך
ושולט בירכייך

רק אחרי שהתחננת
בכית ויללת
התחייבת לשכב בין רגליי
כל ימייך ולילותייך
היתרתי את כבלייך
והרשתי לעצמי לנשקך
כשאת לא מבינה את סתירותיי

וכך אני נע בין אהבה ושליטה
וכך את נעה בין מסירות אין קץ לתאווה

ילדה מופרעת ורעה​(שולטת) - פשוט תותח הקשירות והעונג חחחחחחחחח
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י