שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

קורע לב

הבכי שלך השאיר בי רושם עמוק, לא ראית את זה, נשארתי אדיש. שאלתי את עצמי מה קרה לי, בכייך השאיר רושם, שרט את לבבי.
במקום לחבק גערתי בך, קראתי לך כלבלבה קטנה, והתאמצתי לצחוק.
זה הגביר את בכייך, שהטריד אותי עוד יותר, ספגת בשקט את סטירת הלחי,
את ההצלפה בטוסיק, יללת בשקט, וזה העמיק את בכייך בליבי.
דרשתי שתשתקי ושתקת
עינייך הביטו בי, מחפשות קירבה והבנה, עיניי משוטטות על גופך השמוט,
את עירומה וחשופה, אני אוהב אותך כך כנועה ומושפלת, מתחננת כך בעינייך.
אני רואה את העצב בעינייך ונקרע בתוכי, אסור לי לרחם עלייך סתם כך, את צריכה להיות ראויה. לפעמים אני משתוקק פשוט לתת לך נשיקה ונילית, כזו פשוטה, יודע שאז אאבד אותך כשפחה, אם תרגישי את רצוני בך, אהפוך להיות מהר מאד אחד מהאקסים הרבים שלך...
לפני 16 שנים. 10 בינואר 2008 בשעה 1:08

עוד לילה אבוד ללא שינה
עוד לילה של ציפיה, המתנה
עד השעות הקטנות והלא קסומות
שחושפות עצבים רפויים, ואכזבות גדולות

שוב היא לא מתקשרת, לא מצייתת,
שוב היא מתמרדת
היא לא נותנת רגע מנוחה
מיועדת כנראה רק לבעלה

לא אצליף בה, לא בלשוני ולא במקלי
אין היא ראויה, היא לא ייעודה לי
אלך לישון, ללא אוננות,
לבד, מלך רדוד

ממושמעת - בדרך כלל התחושות שתיארת הפוכות לא?
לפני 16 שנים
תומר11 - כך זה נראה בעיני שפחה,
אבל בעיני האדון - זה נראה ממש כפי שתארתי...

עולם הפוך ומופלא
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י