שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הצייד

גם השפחה החרופה ביותר, חייבת למצוא את העוז להחליט את אדונה..
לפני 17 שנים. 10 ביוני 2007 בשעה 12:28

הנסיעה העסקית הייתה מתוכננת מזמן, אבל התוספת או ההפתעה המתוכננת ריגשה אותו עד בלי די. הוא נסע דרומה לאיזה יישוב שכוח אל ליד שדרות ונפגש עם החקלאים שאיתם הוא מנהל מו"מ כבר כמה חודשים. אנשי עמל כפיים, איטיים במחשבתם, ניסה לדבר בשפתם, בקצב האיטי שלהם, עם הפסקות ארוכות לעיכול המחשבה. בטוח שהם ראו בו זר, אבל הוא הרגיש שהם קשובים לו ולהזדמנות שנוצרה.

משהסתיימה הפגישה הוא צלצל למספר שנקבע ואמר "חכי עוד עשרים דקות, בצומת" ונסע. לפני שהגיע לצומת, עצר בצד הדרך על מנת להסדיר את נשימתו, להרגיע את השדים המתרוצצים בראשו, אך ללא הועיל, הוא היה מוטרף מהמכתבים והתמונות, הוא היה ממוקד כולו בתשוקה להרגיש אותה בידיו ועל גופו, לא רק על הצג המחורבן שנמאס לו בימים האחרונים, מאז גובשה התוכנית בליבו.

הוא איחר, לא ממש מתוכנן אבל לא היה איכפת לו, זה היה חלק מהמסכת המתגבשת, תבלין של BDSM ליחסים אם אפשר לקרוא להם כך. היא כבר עמדה בצומת, רזה, זקופה עם גופיה צמודה פטמותיה מזדקרות לעברו בהתרסה. דמותה לא הייתה חדשה לו, הוא כבר ראה אותה בעשרות התמונות ששלחה לו. בצילומים שהוא הדריך אותה לקחת, לפסיפס של גופה שהורה לה להכין עבורו. עדיין הוא התרגש למראה המכלול, כה קרוב וכה רחוק הוא עדיין לא ידע מה יעשה ואיך ימשיך איתה, התוכנית עמומה לו פתאום.

הוא עצר את המכונית מביט בעיניה והיא מחזירה לו מבט, החיוך לא הגיע לעיניה העצובות כפי שכבר ידע. היא נכנסה למכונית מבלי לומר מילה, מביטה בו כל העת ברעב מנסה לקלוט כמה שיותר מדמותו מפניו מגופו להרוות צימאון שנוצר זה מכבר. הוא נסע עוד מעט ועצר בחורשה הקטנה מוסתר מהדרך שהייתה שוממה בשעה זו של הצהרים. הוא פנה אליה ואמר בקול נסדק "סוף, סוף. בואי אלי" עוד בטרם השלים את המילה היא זרמה אליו כורכת זרועותיה על צווארו, שפתיה מגששות, מחפשות את שפתיו. הוא הרים את ידיו, אחז בפניה בכפות ידיו החמות ולאט נישק אותה, שפתיה כה רכות, לשונה מרצדת חוקרת את לשונו, הנשיקה הבעירה אותם עוד יותר היא כבר מגששת אחרי אברו, הוא החדיר יד תחת הגופייה ולקח את השד שלה בכפו, הרגיש את הפטמה מזדקרת עוד ועוד. בחוסר סבלנות היא השילה את הגופייה ההדוקה, חושפת את שדיה, עירומה מולו למעט החצאית הקצרה שאף היא הייתה מופשלת מגלה את מכמניה, תחתונים היא לא לבשה.

הם המשיכו להתנשק דקות ארוכות ואז הוא הרחיק אותה ממנו והוציא את מצבט הפטמות, עיניה התרחבו בצפייה מפוחדת היא עדיין לא אמרה מילה. הוא הצמיד את המצבט לפטמה ושחרר את הלחץ לאט, מרגיש אותה נרטבת עוד יותר, מקרינה אליו את הלהט שחשה בחלציה, מוטרפת כולה מתשוקה היא רכנה אליו ושוב הוא דחה אותה והוציא את המצבט השני קרב אותו לפטמה השנייה ושיחרר אותו בבת אחת לוכד את הפטמה. יותר משששמע, הרגיש את הזעקה החנוקה וראה את העצבות בעיניה מפנה מקומה לשלווה.

הוא שיחרר אותה ונשכב לאחור בכיסא המכונית, ידיו לצידי גופו מביט בה במבט ריק, והיא מיד רכנה כאילו שוחרר קפיץ ושאבה את הזין שלו לתוכה עד שאפה התחכך בשיפולי בטנו. למרות האדישות שניסה להפגין הוא היה רגיש וקרוב להתפוצצות. הוא שלח את ידו הימנית לבין רגליה, היא פיסקה את ירכיה מפנה לו מקום, והוא הרגיש עד כמה היא רטובה, כמה גם היא קרובה. בחוזקה הוא לפת אותה, קצה הבוהן שלו נלחץ לדגדגן שלה ואת האצבע המורה הוא החדיר לה מאחור, מרגיש את הטלטלה מתחילה בגופה והיא גמרה. הוא ניסע לעצור את עצמו אך גופו כבר היה במסלול ללא שליטה משלו והוא גמר מגיר כמות אדירה אל תוכה, העוויתות שאחזו בגוו שכחו מעט והיא עדין לא שיחררה אותו. המשיכה לינוק אותו בעדינות, מייבשת אותו כולו.

הוא החזיר אותה לצומת ונסע, ללא מילה, הקשר בינם הפך לעובדה.

Brida​(נשלטת){DDDOM} - הכתיבה שלך יפה.

הרבה טעם וריח.

תמיד שמחה לראות פוסט חדש שלך...:)
לפני 17 שנים
The Hunter​(שולט) - תודה לך, דיאנה ש.
לפני 17 שנים
Josephin​(לא בעסק) - תאור יפה עדין ורגיש :-)
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י