הצייד

שוכבת ללא תנועה
סערה, צעקה חנוקה,
אהבה כה גדולה, עצומה
צורך מצמית להעניק ולתת
אך הנשמה משותקת.

בפנים מאופקת. כבולה
בהסתייגויות של חיים
כובשת רגשות מתפרצים
אוסרת בפחדים, עירומה,
לא מערטלת ת'נשמה.

מלאת אימה, גם אהבה
שיא הפגיעות, חשופה.
סיסמוגרף מצייר לי פחדים
מפלצות קבורות,
רק העור מזהיב.

אולי זה יקרה
הביטחון שלך יעלה,
שדים טורדים ייעלמו,
הפחדים יימוגו כעשן ללא אש.

עוד תבכי בזרועותיי.