שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הצייד

גם השפחה החרופה ביותר, חייבת למצוא את העוז להחליט את אדונה..
לפני 17 שנים. 22 ביוני 2007 בשעה 5:44

עלינו ביחד, אשתי ואני לחדר האחסון לקחת את המסמכים, המקום נראה כתמיד, מעט מאובק, הרהיטים מכוסים על מנת להגן עליהם מהאבק. מראה הספרים מסביב תמיד נסך בי רגיעה, היה טוב להיות שם, מקום המפלט שלי, מקום בו הייתי איתה אם כי עתה, הייתי בו עם אשתי.

הורדנו ומצאנו את שחיפשנו והיינו עסוקים קצת בארגון החומר עד שהכל היה לשביעות רצוננו. אשתי הלכה לשתות מים ואני הבטתי סביב בהנאה וראיתי אותה יושבת עירומה על הספה, הסדין מוסט הצידה והיא מביטה בי בשלווה, חיוך קטן מרצד בעיניה היפות. שדיה מושלמים מביטים אלי אף הם בפטמות העגולות שלה, כל כך וורודות שבא לבכות. רגליה ארוכות ארוכות, שלוחות קדימה באלגנטיות, משוכלות בקרסול.

"אשתי כאן" לחשתי, היא משכה כתף מעוצבת באדישות מעושה. ידעתי שגם היא מתרגשת, ליבה כשלי הולם במהירות, נשימתה קצרה ומהירה למרות השלוה. "אשתי כאן" חזרתי, מרגיש כמו אידיוט, והיא לאט הרימה מעט ברכיה, ופיסקה אותן. מבטי ננעץ בין רגליה, למרות המרחק הרגשתי אותה לידי, נחיריי מרטטים טעמתי את הארומה שלה, ליבי הולם במהירות. ראיתי את ידה נשלחת למטה, מלטפת ירך ארוכה, מרצדת על שפתי הכוס שלה, נפוחות מתאווה.

כאגל טל יחיד, סנוור אותי בקרן אור בהירה, אוצר בתוכו את התשוקה הגואה.. אצבע ארוכה נגעה בין שפתיה, ברכה הימנית נעה הצידה ונשענה באלגנטיות על מסעד הספה. בשתי אצבעות היא פיסקה את שפתיה, הרטיבות עתה כה ברורה ומרגשת, כה נפלאה, כפתור קטן נפוח, מטרה לאצבע הקטנה. האגן שלה זז באותה תנועה שהייתה עושה כאשר אני הייתי נטוע עמוק בה בתוכה.

הרגשתי אגלי זיעה על מצחי, "אשתי כאן" לאטתי, שפתי חמות, ואני מרגיש את הלחץ המוכר בחזה. היא חייכה שוב, נשימה מהירה הרעידה את שדיה, בטנה נעה בגל של עונג אצבעה חודרת עוד טיפה.

"שנזוז" אמרה אשתי. לא בטחתי בקולי, שתקתי, עצמתי עיניי ומשפקחתי אותן, הספה הייתה מכוסה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י