לפני 13 שנים. 6 באוקטובר 2011 בשעה 8:48
תמיד בחורף השלוליות מזכירות לי את ילדותי
במגפיים בועטים משפריצים לכל עבר
אוהב שלוליות , מגשם , ממטרות , מנהר שעלה על גדותיו
בואי תעמדי למול אדונך מפוסקת רחב ,נוטפת טיפות דביקות מערוותך
אאחוז שערך בחוזקה ולרגליי אוריד ראשך , מבטך
באחיזקת רגליי תרגישי שייכות והתמסרותך בכניעות
פיטמות זקורות מבקשות מגע מחוספס ,כנועות לכאב המגרה
רצועות העור מצליפות , מציירות בפלחי תחת לבנבן את בעלותו
אטבים ציבעוניים יעטרו, ימחצו את שפתיי ערוותך , פיטמותייך
אך אטב אחד בצבעו הבוהק יסגר אט אט על הדגדגן הבולט , התפוח
טיפה טיפות נאספות יוצרות שלולית בריצפת החדר
קטנה מתחברת לקטנה יוצרת גדולה
שלוליות זה תזכורת ילדות נעימה
