עלילות טארה במדינת הגמדים

כלבלב הודיבמבה, לא הכוונה אינה לכלבלב הודי אוכל במבה

הכלבים בהם נתקלתי בהודו לא היו כלבלבים בכלל, הם היו להקות של כלבי פרא מפחידים משחרים לטרף בסמטאות מומביי

ובמבה היא כידוע מצרך יקר ובעל ערך רב בהודו, בוודאי לא לכלבים.

הכוונה לאיך שנשמעות לי המילים של השיר המעצבן של מתי כספי, אחרי האזנה כפויה עשרות פעמים בתחנות רדיו אלמוניות, שניה לפני שאני מחליפה תחנה.

כלבלב הודיבמבה, כך קראתי לו בזמן שתקעתי בעיטות בחוד המגף שלי בתחת מכוסה התחתון הוורוד של האידיוט שכרע על השטיח מולי.

הדבר היחידי שניתן לאמר לזכותו הוא שהיה חכם או בר מזל לקבוע איתי מפגש בערב גשם וקור ברחובות. כפי שציינתי בעבר, החורף מדליק אצלי, כל שנה מחדש, 

תאווה בלתי מתפשרת לבדסמ. המכנסיים הצמודים, מגע העור במגפיים, הקור מחוץ לבית מול החום בבית, אמבטיות ארוכות עם מלח ותערובת שמנים אתריים...

מה לעשות ותל אביב לא סקסית בעיני בערבי הקיץ החמים והמיוזעים.

הבטחתי לו שאם הוא יהיה כלבלב טוב יגיע בשיאו של הערב ידידי האריתראי מדרום תל אביב ויתקע לו בתחת שמוק של גבר אמיתי. בסוף זה לא קרה, אבל הציפייה

בוודאי עשתה עליו את העבודה.

גבר מבוגר, נשוי עם ילדים מתבגרים, איש עסקים בעל עבר בטחוני, על ארבע, לבוש בחזייה אדומה, תחתוני כוסית וורודים, גרביונים שחורים מבריקים ונעלי עקב אימתניות. 

את הקולר קשר בחוכמתו כי רבה סביב זין והביצים, ובתחת הקפיד לדחוף דידלו מתנפח. מרייר לי בלי בושה ומרטיב ברוק את המגפיים שלי. רועד בכל הגוף בתשוקה וציפייה 

לפועל בשוק התקווה שיבוא עוד מעט ויתקע לו בתחת זין שרירי ומגודל. ואז אולי ארשה לו להוריד את ידו השעירה ולסחוט את הזין המצומק שלו ולהשפריץ לי בלי בושה.

חורף

מצחיקות שכמותכן

לפעמים בגבור עלי השעמום אני נוברת קצת בפרופילים של אנשים

בודקת מה חדש, מי חדש ומה הוא או היא אומרים ומצהירים בפרופיל

אצל הגברים מילת המפתח היא "כן"

כן שולט אבל גם ישמח להיות נשלט

כן יעשה הכל עבור המלכה אבל רק שאשתו לא תדע

כן אוהב נשים אבל ישמח לקבל זין בתחת

אצל הנשים מילת המפתח היא "לא"

לא מין, לא עושה ביזאר, 

לא נמוכים, מקריחים, מבוגרים, נשואים, מכריסים....

לא להתקשר לא לפנות לא לכתוב וגם לא לסמס

פתאום אני מסתכלת על עצמי ולא מאמינה

אני משתנה

השנים עוברות ואני מסגלת לעצמי אורח חיים מסוים

אלו הבחירות שאני עושה אבל התוצאה הופכת אותי לקלישאה

רווקה בת 30 פלוס

גרה בתל אביב

כמעט לגמרי צמחונית - פעם בשבועיים נשברת ויורדת על שווארמה

כמעט לגמרי לסבית - זה לא שאני לא יכולה להינות עם גברים, אבל מוצאת עצמי יותר ויותר עם נשים

שמלאנית לשעבר - הבלגן בסוריה ובעירק גורם לי לחשוב שאין עם מי לדבר כרגע

בעלת כלב

עושה יוגה

מה יהיה?

את השנה האחרונה בשירות הצבאי בילה בשעמום עז ומחשבות מעמיקות על הבזבוז הנוראי של זמן בחוסר מעש, על הטמטום השולט בכל אשר הביט סביבו.

לא מפתיע כי זינק מיד אחרי השחרור לאוניברסיטה, הוא חיפש אתגרים שמקורם בחשיבה ולא בעבודת השרירים, הוא החליט כי לא יבזבז את חייו הצעירים מוקף

בחדלי אישים המעבירים את חייהם בשעמום עז ושגרה מטומטמת

האוניברסיטה לא הכזיבה, הוא נהנה מהתחכום האקדמי ובמהרה מצא עצמו זוכה לציונים גבוהים

למראה עדרי הנשים הצעירות בקפיטריה אמר לעצמו כי אם לא היתה אוניברסיטה היה צריך להמציא אותה

רעיון גאוני: קח אלפי אנשים צעירים, שים אותם בשטח ירוק ונחמד, תן להם נושא משותף לשיחה ראשונית (הלימודים), וקיבלת מוסד שידוכים מושלם

כבחור שנראה טוב, מצליח במבחנים ושואל שאלות חכמות בכיתה מצא עצמו מוקף בבחורות שוות.

יום אחד בערב נסע לבקר בחורה אותה הכיר באחד הקורסים, אחרי שזמזם בפעמון, מצא עצמו להפתעתו מול בחורה זרה שהזמינה אותו פנימה לדירה.

הסתבר שידידתו נאלצה לצאת בבהילות לטפל באחיה הצעיר שנפצע בתאונת קטנוע, הבחורה שקידמה את פניו בדלת היתה שותפתה לדירה.

המשיכה הייתה מיידית, יסורי המצפון על ה"בגידה" בידידה המשותפת היו קצרים, לא היה כוח עלי אדמות שימנע מהם להכנס למיטה 

ושוב זה קרה, ברוב להיטותו והתרגשותו נשאר הזין נפול

היא ניסתה להרגיע אותו "לא נורא זה קורה, בא סתם נישן כפיות"

אבל הוא נחרב עולמו, כשנפרדו ידע שזה נגמר והוא יפגוש בה רק בסיוטיו.

הבחורה הבאה שהסעירה אותו הייתה שחרחורת חטובה בעלת עור כהה ומבריק. 

בחורף היא דסדסה בין הקפיטריה לאולם ההרצאות נעולה במגפיים מעור מבריק מצוידות בעקבים גבוהים ודקים, מכנסי ג'ינס צמודים, סוודרים הדוקים.

היא חירמנה אותו אש, אבל הוא ידע שהפעם הוא לא יביך את עצמו בנסיון כושל לזיין אותה. היא הפכה לגביו למושא פנטזיה, לאובססיה.

ערב אחד הוא עבר באחד המסדרונות המובילים לחדרי לימוד באוניברסיטה, זה היה בערב לקראת סיום יום הלימודים והבנין היה כמעט ריק

מאחת הכיתות הוא שמע קולות דיבור מבעד לדלת הסגורה,

בדחף בלתי נשלט הוא ניגש לדלת, פתח אותה קצת בשקט והציץ, בפנים ישבה קבוצה קטנה של סטודנטים מול מנחה - סמינר כזה או אחר

באחד המושבים הקרובים יותר לדלת ממנה הציץ ישבה השחרחורת, רגל על רגל, המגפיים מתנדנדים מולו - סוליות, עקבים, העור המבריק הצמוד לשוקיים החטובות.

הוא סגר את הדלת שוב בשקט מירבי, הלך למתג האורות במסדרון וכיבה את האור

דממה וחושך מסביב, הוא הלך אל הדלת, ופתח אותה לסדק דק, מספיק כדי להציץ, היד השניה ירדה למטה, פתחה את הריצרץ  ולפתה בכוח את הזין

הוא אונן בטירוף, הסכנה וההשפלה שבמעשה הטריפה את דעתו, מולו ראה רק דבר אחד, הרגליים המתנדנדות של השחרחורת המדהימה, 

הוא ירד למטה ונשכב על הריצפה, העיניים שלו נעוצות במגפיים שלה מבעד לחריץ הדלת, ביד אחת תפס את הביצים ומעך אותם בכוח, ביד השניה סחט את הזין

השפריץ יצר שלולית ענקית על הריצפה.

באותו לילה ישן כמו תינוק.

בכיתה י"א התחילו להתפתח ולהתמסד היחסים בין הבנים לבנות. 

הוא היה בחור נאה ומקובל חברתית, נמשך אל בחורות יפות וגם לא התקשה ליצור איתן תקשורת ויחסי חברות

אך חוסר הביטחון בתיפקודו המיני בלם אותו, הוא נתקע בשלב הנשיקות והמזמוזים ולא חתר כמו חבריו הטובים להגיע בהקדם לשלב הזיונים

בנות אשר הקרינו מיניות בוטה ובוטחת הפחידו אותו, הוא העדיף בחורות שקטות ומופנמות, אך היחסים לא החזיקו מעמד

זיונים יוצרים מחויבות בזוגיות, חוסר האגרסיביות שלו ביחסים פגע בשרידותם

בכיתה י"ב היתה לו חברה מדהימה - יפהפיה שחורת שיער וכחולת עיניים, בעלת גוף דק ותמיר ועור חלק בצבע דבש.

כל סשן של מזמוזים הסתיים אצלו בשפיכה, הוא פרש לשירותים לנגב את התחתונים, היא נשארה על הספה, מיוחמת וסקרנית ללא תשובה

כשהתגייס היא עזבה אותו, הבחור שירש את מקומו זיין אותה כבר בפגישתם השנייה.

בצבא התאהב בפקידה של המפקד, נערה ארוכת רגליים, את כפות הרגליים היפות שלה נעולות בסנדלים הצבאיים הוא זוכר עד היום

היא סיפרה לו שהיא בתולה וזה הרגיע אותו, הוא לא לחץ והיא לא יזמה

ערב יום שישי אחד הם ישבו בחדרה שבבית הוריה האזינו למוסיקה ושוחחו

"תשתה קפה?" היא שאלה אותו

"בשמחה" ענה

היא יצאה למטבח והשאירה אותו בחדרה, עם דלת סגורה

שניה אחרי הוא מצא עצמו מול ארון הבגדים שלה, למטה במדף התחתון מצא מיד את מה שחיפשו עיניו - זוג סנדלי עקב שחורות

כאלו שבנות צעירות קונות לקראת אירועים וחתונות, כדי להראות יפות ומושכות

הוא הביט בסנדלים ואחרי כן בדלת הסגורה, שוב בסנדלים שמולו ושוב בדלת הסגורה

יד ימין ירדה למטה, פתחה את הריצרץ במכנסיים, חילצה את הזין מתוך התחתונים, יד שמאל לקחה סנדל והצמידה אותו לפה

הוא שפשף את הזין כאחוז אמוק, כורע על ברכיו תוך שהוא מלקק ומנשק את הסנדל, שואף ומסניף מלוא ריאותיו את הריחות והטעמים

עד שחזרה מהמטבח נושאת מגש ועליו שתי כוסות קפה וצלוחית עוגיות, הוא הספיק להשפריץ את מטענו ולהחזיר את הזין ואת הסנדלים למקומם

הוא הספיק אפילו למצוא קופסת מגבונים לחם ולנגב את השטיח, שלא ישארו סימנים.

בדרך הביתה הוא חשב על הסיכון שלקח על עצמו, מה היה גורלו לו חזרה מהמטבח מוקדם יותר

מה היתה תגובתה לו מצאה אותו כורע על השטיח מוצץ בלהיטות את עקב סנדלה ומאונן 

מה היה קורה אם אמא שלה היתה מחליטה פתאום להכנס לחדר של הבת שלה ולשאול את החבר הנחמד מהצבא מה נשמע

מאז גיל ההתבגרות הוא ידע שהוא שונה – חריג, סוטה. את האוננות גילה בכיתה ז' (כמה סמלי..) ובלהט האון המיני האינסופי של נער מתבגר הוא אונן פעמים רבות ביום, מידי יום, תוך התבוננות במגזיני אופנה וחוברות פורנוגרפיות. כבר אז בגיל מוקדם מצא את עצמו מתמקד בחלק התחתון של התמונה – ברגליים בסנדלים ובמגפיים הסקסיות נועץ מבט מהופנט בעקבים הדקים שאינם נגמרים, בעור החלק והמבריק הצמוד לרגליהן של דוגמניות יפהפיות.  אבל התמונות הדוממות וגם סירטוני הווידיאו שירשו במהירות את מקומן, ולמרות הגירוי המיידי והשפיכה המהירה בעקבות העיסוי התאוותני שהעניק לזין שלו, לא סיפקו אותו. הוא חיפש את ההתרגשות שבנשים חיות, אמיתיות. בפעם הראשונה היתה זו המורה הצעירה והנאה לספרות ותנ"ך בחטיבה שהתהדרה בחורף במגפיי עקב שחורות וגרביונים. יום גשום אחד הוא ניצל את העדרותו של שותפו לשולחן הניח את מעילו על זקפתו ושלח יד מהססת אל כפתורי המכנסיים. שם למטה, תחת המעיל הוא מצא את הזין הרוטט בהתרגשות עזה, ואז כשהמורה הסתובבה אל הלוח, הוא סחט אותו בפראות והשפריץ את זרמתו במהירות. בפעם השניה זו היתה החברה הסקסית של אחותו הגדולה – הוא הציץ בה מבעד לחור המנעול של דלת חדרו בשעה שהדגימה לאחותו צעדי ריקוד חדשים, הוא כרע על ברכיו כשעינו צמודה לחור ההצצה בזמן שידו הימנית ירדה למטה, חילצה את הזין ממלכודת המכנסיים והתחתונים. הפחד וההתרגשות שבמעשה האסור הטיסו אותו תוך שניה לריחוף בעולם בו לא קיים שום דבר חוץ מתאווה, חייתית, כמו של כלב מיוחם המתחכך בגזע עץ, עד פורקן.

המצב הסתבך כשהגיע לתיכון, הוא התברך בגוף גבוה ואתלטי ופרצוף מרשים, כתלמיד מצטיין ושחקן נבחרת לא התקשה ליצור קשר עם הבנות. הבעיה הייתה כשהגיע שלב הסקס בזוגיות – רדף אותו פחד נורא מפני הכשלון- מה יקרה אם לא ידע ולא יצליח לענג ולספק את בת זוגו. מה יקרה אם בת זוגותו תספר לחברות שלה והן כולן ידעו על כשלונו. נשים ונערות צעירות פשוט הפחידו אותו, הוא לא הבין מה מסתתר מאחורי פניהן היפות והעדינות, הוא רק ידע שאסור לו לאכזב אותן. הוא שמע אותן מדברות ברשעות ולעג על אקסים שלהן, הוא ידע שבנות יכולות להיות רעות בדיוק כמו בנים – הן רק מבטאות את השנאה הלעג והתסכול בדרכים שונות, במילים ומבט, ולא באלימות.

לא ביקרתי כאן הרבה זמן

לא התאים לי 

חזרתי

למה?

יש לי סיפור לספר

וזה בפוסט הבא

אחרי זה נראה

התחייבתי בפוסט הקודם להסביר את הפטיש למגפיים

דחיתי את פרעון ההתחיבות הרבה זמן

האמת - זה מסובך ואין לי תזה מסודרת ומנומקת

כל מה שאני מסוגלת לעשות בשלב זה זה להציע רשימה של הסברים חלקיים לתופעה

רשימה של אלמנטים, לאו דווקא בסדר החשיבות

1. יש פטיש לכפות רגליים, לנעליים, סנדלים, מגפיים, עקבים...., לכולם מכנה משותף עם ניואנסים שונים. אתייחס בעיקר למגפיים בגובה הירך, מעור מבריק, עם חרטום צר, עקב דק וגבוה (סטילטו) בתור מוקד הפטיש, אבל האלמנטים השונים ברשימה מתייחסים גם למכלול של הערצת כפות רגליים וכל הקשור בהן.

2. כפות הרגליים ובעיקר העקבים הם החיבור של גופנו לאדמה. בני האדם הם היונקים היחידים ההולכים על שתיים, בעבר הלא כל כך רחוק הלכו אבותינו על ארבע כמו הקופים. ההזדקפות לשתי רגליים יצרה את הידיים ונתנה לאדם הקדמון יתרון אדיר על כל בעלי החיים האחרים, אך במקביל יצרה אתגר לא פשוט של איזון ויציבות כמו גם עומס יתר על עמוד השדרה והגב. כפות הרגליים הן מנגנון הנדסי מתוחכם להפליא הנותן לנו את היציבות בהליכה על שתיים.

3. אשה הנועלת עקבים דקים וגבוהים פוגעת משמעותית ביציבות שלה וביכולת שלה לברוח מסכנה - היא מקריבה קורבן במישור הבטיחות והנוחות כדי להיראות סקסית. יש בזה הצהרה ברורה לגברים: אני לא מפחדת ממך, אני מגרה אותך במתכוון ולא מתכננת לברוח ממך כשתתגרה.

4. כל מי שעשה שמירות בלילה בטירונות יודע שהקור חודר מלמטה והנעליים הופכות להיות הבעיה מספר אחת. במידה וכפות הרגליים שלך מוגנות מהקור פתרת 90 אחוז מהבעיה.

5. מגפיים גבוהות ועקבים נועדו בעבר הלא רחוק לרכיבה על סוסים. רכיבה על סוס היתה נחלתם של העשירים, החזקים והמצליחים. אנשים פשוטים הלכו ברגל. סמל סטטוס ברור.

6. עוד בענין סטטוס והצלחה - גם כיום בעולם השלישי, מצב כפות הרגליים משקף את הסטטוס של בן האדם - העניים עובדים יחפים וכפות הרגליים שלהם גסות ומחוספסות, העשירים ממש לא

7. החיבור לאדמה דרך כפות הרגליים הוא דואלי - האדמה היא מקור החיים, אבל המדרכות הכבישים ודרכי העפר שאנו הולכים בהן הם גם מקור כל הלכלוך- בוץ, צואה, אשפה, אבק...ככל שהנעליים צרות והעקב דק וגבוהה - שטח המגע עם הלכלוך מצטמצם

8. על פי תורת הרפלוקסולוגיה כל אברי הגוף מיוצגים ומקושרים לכפות הרגליים

9. עור של חיה - כשהופכים אותו, הפרווה מפנקת ומחממת את הרגל מבפנים, העור החלק והמבריק מבחוץ - מושלם.

10. נמאס לי

אני מתה על כפות הרגליים שלי.

בקיץ אני מבלה הרבה יחפה בים

הולכת לטייל לאורך קו המים

כפות הרגליים מקבלות מסג' טבעי מהחול, האבנים, המים המלוחים...

בקיץ כפות הרגליים שלי שחומות וחלקות

הצפרניים בהירות על רקע העור הכהה, ממש חבל לי לכסות אותן בלק

כשאני עושה פדיקור, אני תמיד מקבלת מחמאות מהגברת שעושה לי את הצפורניים

בערב אני שמה סנדל עקב סטילטו, אני שונאת פלטפורמות, כזה עם קשירה בקרסול

מרגישה את רצועות העור הדקות חותכות לי לאט לאט את הבשר בזמן שאני שואטת ברחובות...

נהנית מכל רגע....כן, גם אני מזוכיסטית.

אבל בחורף יוצאים כל השדים מהבקבוק:

מגפיים.

מגפיים גבוהות מעור מבריק, עקבים גבוהים, קצת פרזול מתכת לעורר את הדמיון..

אתמול קניתי מגפיים חדשות, ישבתי בחנות בקניון ומדדתי מגפיים, היה קשה להחליט,

ממול, מעבר לחלון הראווה עברו כל הזמן אנשים, הרבה נשים אבל גם מעט גברים

כמעט כולם הגניבו פתאום את המבט הזה..של כלב מוכה, לעבר המגפיים שלי

מין כזה מבט מהיר של אלפית שניה, עיכוב פתאומי בקצב ההליכה

אחדים נעצרו, שלפו פתאום פלאפונים, כאילו מישהו התקשר אליהם, ואז נעמדו והמבטים הפכו להיות ממושכים יותר, כמעט מציקים

מה יש לנו מהמגפיים האלה??

מה זה הפטיש הזה?

אני חושבת שאני מבינה, בפוסט הבא אנסה להסביר בצורה מנומקת

אני צריכה לארגן את מחשבותי..

לא אוהבת לקטול יצירות של אחרים

ןלזלזל בספר שזכה להצלחה בקופות זו התנשאות מיותרת

אבל למרות זאת:

הספר משעמם לא הצלחתי לקרוא יותר משליש

מיועד לנשים ווניליות

לא הוסיף לי דבר