שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

עלילות טארה במדינת הגמדים

לפני 17 שנים. 1 באוגוסט 2007 בשעה 9:36

ניגשתי אל א' והתרתי את הרצועות של הסנדל מפיו ואשכיו. הנחתי את הסנדלים מול פרצופו "תלקק לי אותם, אני רוצה את הסנדלים שלי נקיים ומבריקים"
יצאתי עם ש' למרפסת וסגרנו אחרינו את הדלת. הבטתי פנימה וראיתי את א' שרוע עדיין על השטיח, עסוק בהתלהבות בליקוק עקב אחד הסנדלים.
"איך בא לך הרעיון? מאיפה האומץ? איך ידעת שהוא עבד?" לש' היו הרבה שאלות.
אנחנו עובדות באותו המשרד כשנתיים, בתחילת הדרך היו לנו עימותים – איך אפשר לצפות אחרת משתי נסיכות יפות ושתלטניות בטבען?. לאחר זמן קצר יחסית למדנו להעריך ואחרי כן גם לחבב אחת את השנייה, מין הסכמה בשתיקה כי אנחנו הרבה יותר חזקות ביחד, מאשר מכלות את כוחן במאבקים ונעיצות מרפקים.
ל ש' היה תקל מתמשך עם א', בהקשר של פינת העישון האהובה עליה – בחדר מדרגות החירום ליד דלת הכניסה הראשית למשרד. ש' באמת בילתה שם קצת מעבר למקובל, אבל לא סלחה לא' על שהקניט אותה בנושא. באחת מישיבות הצוות השבועיות הוא העלה את טענותיו בנוגע לכך שעובדים שאינם מעשנים (כמוהו) זכאים לשכר גבוה יותר מאלו המעשנים (וכאן הסתכל ללא בושה עלי ובעיקר על ש'). לפני שבוע, בתגובה לטיעון של ש' כי לא הספיקה להשלים פרזנטציה ללקוח חדש, פלט "אולי תיקחי איתך את הלפטופ לפינת העישון – כך תצליחי לעמוד בלו"זים שלך".
ש' שתקה, אבל אני ראיתי בעיניים שלה שנאה מפחידה.
עכשיו שתינו רובצות על כסאות הפלסטיק במרפסת, מתבוננות במפרץ אילת המקסים וההרים שממול, וחושבות מה נעשה לגבר המתפתל על השטיח שלנו ומוצץ בתאווה ובריכוז מושלם זוג את סנדלי רצועות העור השחור שלי.
"האמת היא שרק עכשיו אני מבינה שהתעלמתי כל הזמן במשרד מרמזים עבים לכך שהוא בבירור עבד מושפל ופטישיסט סוטה" אמרה ש', "כל המבטים המושפלים האלה לכיוון כפות הרגליים שלי..פעם בישיבה משותפת מצאתי אותו נועץ מבט במגפיים שלי מתחת לשולחן – את יודעת, מגפי הכוסית שקניתי בחורף יחד איתך"
"כן, גם אני מבינה היום שלא שמתי לב לרמזים ולעובדות, היינו חוסכות לעצמנו הרבה בולשיט אם היינו דורכות עליו מהיום הראשון"
ש' פתאום התעוררה לחיים: "איזה מניאק, שיוו.. אני הולכת לזיין אותו בתחת עכשיו, אני רוצה לשמוע אותו בוכה לפני שאנחנו משחררות אותו"
זהו, היא נעמדה, פתחה את הדלת וצרחה לכיוון שלו – "זבל, נראה לי שאני הולכת לסרס אותך הלילה, ואת הזין שלך שאחתוך,אתקע לך עמוק בתחת"
א' קפא על מרבצו, פחדתי שיקבל התקפת לב
"אבל ש', מה עשיתי לך? למה באלימות?...
"שתוק אפס! לא רוצה לשמוע אותך יותר, על כל מילה תקבל מעכשיו סטירה"
וכדי להבהיר את רצינות כוונותיה התכופפה על ברכיה, רכנה לעברו והחטיפה לו סטירה חזקה.
"עכשיו לך לאמבטיה,תפטר מהסמרטוטים שלך, ותעשה חוקן כדי שהתחת שלך יהיה נקי עבורי"
א' התרומם, הלחי הימנית שלו אדומה, הלחי השמאלית חיוורת מהתרגשות, השיער שלו פרוע, ורגלו הימנית רועדת באופן בלתי נשלט. הוא אסף את בגדיו ונעליו ונעלם במקלחת ללא מילים.
ש' חזרה אלי למרפסת, ושתינו התפקענו מצחוק.
אחרי זה הוצאתי מהמיני בר בריזר בטעם אבטיח, ש' הוציאה סיגריה (בערך..), מתחנו את הרגליים והתמכרנו לשלווה המגניבה של הלילה באילת. אני מניחה שגם ש' כמוני השתעשעה בכל מיני רעיונות מטורפים על מה נעשה לאידיוט, נראה לי בגלל שהעיניים היפות שלה היו עצומות, היא שאפה את העשן בדממה, אך מידי פעם היא משחררת חיוך מוזר.

לא יודעת כמה זמן עבר כך, אבל פתאום אני שומעת קולות של גירודים, פותחת את העיניים ורואה את א' מעבר לחלון, ערום ורטוב (נקודה ראשונה לזכותו – הוא פחד להשתמש במגבות שלנו!). כנראה שהיה לו קר בגלל המזגן.

טפחתי לש' על הברך: "לעבודה נשמה" אמרתי לה, קמנו ונכנסנו יחד להתקלח. התפשטנו והתקלחנו במים חמים, סיבננו אחת לשנייה את הגב, אחרי זה עשיתי ל ש' חפיפת ראש מקצועית, כמו במספרה, עם מסאז' נעים של הקרקפת. ש' התמכרה לזה בלהיטות ופלטה אנחות הנאה.

ואז פתאום אני נזכרת – "וואי, השארנו אותו רטוב מול המזגן", יצאתי מחדר האמבטיה, ואמנם הוא עומד רטוב באותה פוזה בה ראיתי אותו לפני שנכנסנו. ש' יצאה אחרי מנגבת את התלתלים השחורים המדהימים שלה (חצי תימניה!). "תוציאי אותו החוצה, שיתייבש" אמרה לי. העפנו אותו למרפסת ונעלנו את הדלת אחריו. הוא עמד שם מסכן כזה, מבוהל מהאפשרות שמישהו באחת המרפסות ממול יראה אותו כך. למזלו השעה הייתה בוודאי 3:00 לפנות בוקר, כך שהסיכוי קטן.

אחרי שהתנגבנו, הסתכלנו אחת על השנייה, ובלי מילים פנינו להתלבש. היה לי ברור שהיא הולכת להיות הכוסית של השנה הלילה, ערוץ FTV בהופעה חיה, ולי עצמי לא הייתה כל כוונה אחרת.
לבשתי את החזייה שאני אוהבת – שחורה מבד דמוי סאטן מבריק. חוטיני בצבע ורוד!, לא התעצלתי ונעלתי סנדלי עקב, אלו של ה"חתונות". ש' הסתובבה אלי ואני רואה אותה בסט חזייה ותחתונים יקר בצבע אפרסק מהמם. היא התיישבה לידי ונעלה נעליים שחורות סגורות בעלות עקב דקיק ארוך ואלגנטי. עם הקרסוליים הדקות והשזופות שלה, וציפורני הרגליים האדומות. הבחורה הזו הוציאה אותי מדעתי...

שתינו קמנו והסתכלנו על עצמנו בראי, נראינו כמו שתי דוגמניות של לבוש תחתון, הכול נראה מושלם מידי.
"לא מתאים לי שהוא יזכה לראות את התחתון שלי", ש' חזרה לארון, והעלתה על עצמה חצאית קצרה. היא נראתה לי עוד יותר סקסית, אבל לא אמרתי לה. לי התאים להישאר בתחתון וחזייה. הנמכתי את דרגת הקירור במזגן, פתחתי את הדלת וסימנתי לו להיכנס.
הוא עמד ערום על השטיח, על ברכיו, ראשו מושפל, מולו שתינו ישובות על המיטה ומתבוננות בו, שוקלות מה הצעד הבא.

kickass - כרגיל מדהים ומגרה!
מחכה להמשך...
לפני 17 שנים
Tara​(שולטת) - נשמה....
לפני 17 שנים
פאריס - בררר....קר לי...

לי באופן אישי קצת קשה עם סיפורים מהסוג הזה, אבל התיאורים יפים, ואני בטוחה שיש כאלו שזה עושה להם טוב:)

}{
לפני 17 שנים
Tara​(שולטת) - תזדהי עם הנשלט ולא עם השולטות
מבחן התפקיד יותר חשוב כאן ממבחן המין
ברגע שתזדהי עם הנשלט, ותהפכי אותו ברוחך לנשלטת - את, אז אולי תהני מהקריאה
נשים פחות מתחברות לפטיש הגברי
למרות שאנחנו כל כך אוהבות נעליים...
לפני 17 שנים
T O M​(שולט) - סיפור יפה ומגרה.

אני מתחבר לסגנון הכתיבה שלך
פשוט ולעניין, עם הרבה יצירתיות בדרך.
:)
לפני 17 שנים
לודויג ואן תקשיבי - מעבר לסגנון הכתיבה הרהוט והמעולה, ומעבר לרעיונות המגרים והמדהימים -

כל הקונספט הזה - של שליטה במקום עבודה הוא קונספט מדהים ומחרמן - בבקשה בבקשה בבקשה אל תפסיקי...
לפני 17 שנים
dr jekyll and MASTER hyde{♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦} - סדרת סיפורים קינקית וחמודה :-)
לפני 17 שנים
נקnik - יפה מאוד וחודרני...
איך ניתן ליצור קשר עם היוצרת המחוננת ?
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י