כלבלב הודיבמבה, לא הכוונה אינה לכלבלב הודי אוכל במבה
הכלבים בהם נתקלתי בהודו לא היו כלבלבים בכלל, הם היו להקות של כלבי פרא מפחידים משחרים לטרף בסמטאות מומביי
ובמבה היא כידוע מצרך יקר ובעל ערך רב בהודו, בוודאי לא לכלבים.
הכוונה לאיך שנשמעות לי המילים של השיר המעצבן של מתי כספי, אחרי האזנה כפויה עשרות פעמים בתחנות רדיו אלמוניות, שניה לפני שאני מחליפה תחנה.
כלבלב הודיבמבה, כך קראתי לו בזמן שתקעתי בעיטות בחוד המגף שלי בתחת מכוסה התחתון הוורוד של האידיוט שכרע על השטיח מולי.
הדבר היחידי שניתן לאמר לזכותו הוא שהיה חכם או בר מזל לקבוע איתי מפגש בערב גשם וקור ברחובות. כפי שציינתי בעבר, החורף מדליק אצלי, כל שנה מחדש,
תאווה בלתי מתפשרת לבדסמ. המכנסיים הצמודים, מגע העור במגפיים, הקור מחוץ לבית מול החום בבית, אמבטיות ארוכות עם מלח ותערובת שמנים אתריים...
מה לעשות ותל אביב לא סקסית בעיני בערבי הקיץ החמים והמיוזעים.
הבטחתי לו שאם הוא יהיה כלבלב טוב יגיע בשיאו של הערב ידידי האריתראי מדרום תל אביב ויתקע לו בתחת שמוק של גבר אמיתי. בסוף זה לא קרה, אבל הציפייה
בוודאי עשתה עליו את העבודה.
גבר מבוגר, נשוי עם ילדים מתבגרים, איש עסקים בעל עבר בטחוני, על ארבע, לבוש בחזייה אדומה, תחתוני כוסית וורודים, גרביונים שחורים מבריקים ונעלי עקב אימתניות.
את הקולר קשר בחוכמתו כי רבה סביב זין והביצים, ובתחת הקפיד לדחוף דידלו מתנפח. מרייר לי בלי בושה ומרטיב ברוק את המגפיים שלי. רועד בכל הגוף בתשוקה וציפייה
לפועל בשוק התקווה שיבוא עוד מעט ויתקע לו בתחת זין שרירי ומגודל. ואז אולי ארשה לו להוריד את ידו השעירה ולסחוט את הזין המצומק שלו ולהשפריץ לי בלי בושה.
חורף
