עלילות טארה במדינת הגמדים

התעייפתי, בכל זאת, אני אחרי ערב ארוך של שתייה וריקודים,
התיישבתי על הכסא, כשרגלי פשוטות קדימה, חרטום סנדלי מול פניו של האידיוט.
"תלקק" פקדתי עליו, הוא הרים את ראשו מהשטיח והתחיל ללקק את סנדלי בתאוותנות.
"תמצוץ לי את העקב, כאילו זה זין, אפס" דחפתי את העקב הדק למעמקי פיו, הוא כמעט ונחנק אבל התעשת מהר והחל למצוץ את העקב, שואב אותו עמוק לתוך פיו ותוך כדי כך מגיר כמויות נכבדות של ריר על השטיח. הבטתי בו – הוא שוכב כפות, גופו מכווץ ומעוות עקב ריתוק הידיים לרגלים, הזין שלו אדום ומתוח, ומגיר גם הוא טיפות של נוזל שקוף.
"אתה נהנה יותר מידי ומלכלך את השטיח" גערתי בו, תקעתי את עקב הסנדל בפטמה שלו ונעצתי אותה עמוק בבשרו, הוא צווח בכאב.
"שקט! אתה רוצה להעיר את כולם?", "אולי אתה רוצה שאקרא לחדר עוד כמה בנות מהמשרד כדי שיראו אותך?"
הוא יבב כמו כלבלב מיוחם, לא הצלחתי להבין אם התשובה שלו חיובית או שלילית, האמת, זה גם לא כל כך עניין אותי.
"תוריד לי את הסנדלים"
הוא דחף את עצמו על השטיח, והחל להיאבק עם אבזם הסנדל בפיו, מנסה ללכוד את רצועת העור המתוח על קרסולי בין שיניו. הרמתי את הרגל השנייה ונעצתי את עקבי בגבו.
"אם תרטיב את הרגל שלי ברוק המגעיל שלך תשלם על כך ביוקר", ולשם הדגמת רצינות כוונותיי שיקעתי את העקב הדק עמוק בגבו השעיר.
לאחר דקות ארוכות של התנשפויות וחריקות, הוא הצליח להסיר מרגלי את הסנדל, העברתי אל פיו את הסנדל השני, כשסיים, הרמתי את הסנדלים מול פניו.
"עכשיו נטפל בטפטופים המגעילים שלך"
דחפתי סנדל אחד מול פניו, באמצעות רצועת הקרסול הארוכה קשרתי אותו מסביב, כך שהסנדל התיישב מול פיו ואפו, קשור בהידוק לראשו, מועך את אוזניו.
תפסתי את הזין שלו ביד והחלקתי אותו לתוך הסנדל השני, הקצה של הזיו בצבץ מבעד לפתח שבחזית הסנדל, כמו חלזון המציץ מתוך הקונכייה שלו. קשרתי את הרצועה מסביב לביצים שלו והידקתי חזק. קמתי, יחפה והלכתי לחדר האמבטיה, "ביי" הפלטתי לעברו.
התפנקתי לי במקלחת וביליתי שם דקות ארוכות. כשחזרתי, אני רואה אותו רובץ על השטיח, פניו רתומות בסנדל ימין שלי, הזין והביצים שלו נעולות בתוך הסנדל השני.
"איזה גבר, אתה נראה כמו סוטה מדופלם", "אני הולכת לצלם אותך ולהעלות את התמונה לאתר האינטרנט של החברה"
הוא התפתל בחוסר אונים ומלמל כל מיני לחשים בלתי ברורים,ניסה לקום על רגליו, אך בגלל הקשירה ההדוקה של ידיו ורגליו, ללא הצלחה.
שלפתי את המצלמה הדיגיטלית מהתיק שלי, עמדתי מולו וצילמתי. הפלאש הבהיק מול עיניו המפוחדות.
"נפלא"
נשכבתי על המיטה ובדקתי את הצילומים, הם באמת יצאו מדהימים, כשעיניו המציצות משני צידי הסנדל המועך את אפו, אדומות ומסונוורות מהאור. הפחד שהם הביעו...

המשך בקרוב?
אולי...