עשיתי משהו?
האם פגעתי ברצון?
אני רוצה אותך, אני יודעת את זה.
עשיתי משהו?
האם פגעתי ברצון?
אני רוצה אותך, אני יודעת את זה.
הוא צודק (לפחות חלקית)
בוקר קשוח
בכיתי מלא, מלא מלא מלא.
מצד אחד זה עשה לי טוב, כל כך טוב, אבל מצד שני כל כך כאב לי.
אני מרגישה שריפה בלב שלי אבל אני לא רוצה לאבד את זה בשום מחיר, לא גם את זה.
אני מותשת, כל כך מותשת
יום חמישי הבא יש אזכרה של סבתא, 30 יום, אני מתכננת להגיע ואז לחזור לחיפה לטיפול פרטני ועוד ישר אחרי זה יש לי DBT
זה הולך להיות יום מעייף
תקופה מעייפת
חששתי לאכזב אותו, חששתי שברגע שניפגש אז המציאות שהוא יפגוש תהרוס את הציפייה
כמה שאני טעיתי!
השיחות ביננו היו מענגות ומרובות בנושאים שונים, התשוקה שהיתה שם פרחה
התנשקנו מלא, הוא משך לי מידי פעם בשיער ונשך אותי, אני מידי פעם הצלחתי להגניב יד לזקפה שלו (למרות שהוא עמד בזה בגבורה! הוא והזין) אבל נמנענו מלעשות יותר
זה היה המפגש הראשון, רצינו קודם להכיר, לדבר
הוא צחק על זה שאני אוכלת ממש מעט (לצהריים הלכנו למסעדת פסטה) והיה פשוט טוב
היה כל כך טוב, כל כך מעבר למה שציפיתי ויכולתי להרגיש עד כמה הוא רוצה אותי, עד כמה אני מושכת אותו ולא רק פיזית
רציתי לדעת כל דבר עליו, אני עדיין רוצה, לשמוע בלי הפסקה דברים שקשורים אליו וחלקתי איתו דברים שקשורים אלי
הוא הזמין אותי לכל דבר, למרות שהיה לי קשה עם זה מאוד, זה גורם לי להרגיש שאני "מנצלת" אבל מצד שני הוא הבהיר שאני גם ככה זונה, אז זה בעיקר גרם לי לצחוק ולשחרר את המבוכה בנושא
והוא נישק את היד שלי כל כך הרבה פעמים, ברגעים האלה הרגשתי נסיכה
זה מצחיק שאני, קטלינה (החלק הזה של המכלול, המכשפה ערפדית), נוצרה בכלל בסיפור ושם הייתי נסיכה גם
היה לי כל כך טוב
ואני מחכה לראות אותו שוב, פשוט מחכה לזה.
אני רוצה אותו
אני רעבה אליו
וזה כל כך נעים להרגיש שזה הדדי
באחד הפוסטים הישנים שכתבתי עליך לפני כמה חודשים
"אני יודעת שאני יכולה לסמוך עליך, על המילה שלך
תודה שהתאמצת עבורי
ותודה שלא משנה מה, אתה נשאר ונלחם עלי, גם כשאני קשה בטירוף"
לו רק הייתי יודעת כמה המצב יהיה שונה אחרי כמה חודשים
כל הפסקה הזאת כבר לא נכונה, שום חלק בה
והדמעות זולגות
הרבה דברים שאנחנו רוצים להכניס לשם
ויש לי שיחה עם לוקי לעשות ולהציע לו לשבת פעם אחת עם מתאמת הטיפול ואיתי
ויש לנו את ארונית האיפור לזרוק כי ג'וקים ואיכס ואין לי מושג איך נעשה את זה כרגע
יש לי כאב ראש
ואני מפחדת ממחר
אני נפגשת עם מישהו שגורם לי לחייך כמעט בלי הפסקה ויש לי התרגשות ואז ישר עולה הפחד של "מה אם הוא לא יאהב את מה שהוא יראה?"
אני נושמת ומזכירה לעצמי שלא משנה מה הכל בסדר
אבל אני רוצה שזה יעבוד
ואני גם רוצה קצת שקט בחיים האלה, שלווה מבורכת
אני מותשת.
תשאלו מה שבא לכם.ן ואני אענה בתגובות
אני ביטלתי את הקטע של להסתפר ובדיקות דם
אחרי זה: המלווה התעסוקתית והמלווה של פעילות פנאי ביטלו
נשאר: המדריך ומתאמת הטיפול
WTF?