עולה לרגל

לא שוכחת אותך
תופס את ראשי
ודוחס לעברך
לא שוכחת
אותך גם
מתחת למעיל
במאה ארבעים
מרסס את פי
בזרם אהבתך.
כמהה לכאב
שבלאהוב
אותך או אותך
משתוקקת לאהבה
שלך
או
שלך
או
שלי

נד נד

עכשיו מעניין
עכשיו לא כואב

נד נד

הכאב לא צורב
העלבון לא זורח

רד עלה

הכוח בידי
לשחק בך
בלי שתדע

עלה ורד

המשחק שמעולם
לא היה על שליטה
התהפך

מי למעלה?

מאזן הכוחות השתנה

מי למטה ?

משחק ילדים

רק אני!!!

מתגעגעת
כל כך אליך.
ואליך גם.
מרגישה את
הכאב ההשפלה,
כאב התשוקה
חותך בנשמה
שוב ושוב ושוב
לא מותיר לי
מקום או זמן
לנשום
כי אם הייתי
נושמת
היתה השניה
נטולת הכאב
מעירה געגועים
לעצמי
געגועים לעצמי
שאיננה
לעצמי
שמעולם לא היתה

מתבוננת בך
מבודד, נטוש
פרח קיר
נעמד בתוך
המעגל רק
כדי להרגיש שייך
מתאווה להתקרב
להניח את הראש
על כתפך
משתוקקת
לתחושת ידך על מותני
לביטחון שאתה
חלק מחיי
אתה חלק
ממותי

הכאב הופך אט אט לעגול
הקוצים בלים במציאות
וחודם ניטל מהם
נותר רק זיכרון
מגע גוף בגוף
זיעה עוטפת
כאב צורב
תאווה

יושבת בין אוהביך
מי שרואה בעיניו
טועה לחשוב
שהכל כשורה
מי שרואה בליבו
יודע שגופך כאן
וליבך, בידיו.

המפטי דמפטי
נפל מהגדר
ואפילו המלך וכל יועציו
לא יוכלו לחבר
את המפטי דמפטי עכשיו

סכין חדה כתער
חולפת על עורי
נוגעת לא נוגעת
משרטטת מפה
של אש על גופי
סערה בנשמתי

קצות העצבים
מתעוררים לחיים
שפתים רכות
רוטטות מרטיבות
בגוף ההופך לגוש
תאווה תשוקה ופחד

מעניין אם אתה קורא
אם אתה יודע שזה אתה
אם זה קורע אותך
כמו שזה קורע אותי

רכה כעור פנים ירכי
לשונך שטעמה את טעמי
רוטטת על פטמותי
חדה כלהב בידי מנתח
היתה לשונך שסגרה את הדרך
יציבה כידי מנתח
האוחז בליבו של אדם
בידיו
השריטה שהותרת
לא עבה יותר מחוט שערה
הותירה שובל של כאב
שיוותר עד שיגיע
כאב אחר

אצבע אחת בתוכי.
רוצה את כל היד
צריכה להרגיש
את כולך בתוכי
אולי ככה
כשידך האחת
שבויה בין רגלי
דופקת על פתח רחמי
לשונך בוחנת את פי
וידך השניה
אוחזת בשדי
יפתח לבך
בפני