שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

עולה לרגל

הדרך שבין מארז יהלום ללב הכאב
לפני 17 שנים. 26 באוקטובר 2007 בשעה 21:41

אתה איתי ואתה בעיקר לא איתי.
הנשימה נעצרת ממחשבה שלא תהייה.
הגוף כאילו נשרף בלהבה מעכלת.
שיתכן והמוצא הטוב הוא, שלא יהייה כן.
לו יהי

אתה איתי ואתה בעיקר לא .
איתי, הנשימה נעצרת ממחשבה שלא תהייה.
הגוף, כאילו נשרף בלהבה.
מעכלת, שיתכן והמוצא הטוב הוא שלא .
יהייה כן, לו יהי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י