שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

עולה לרגל

הדרך שבין מארז יהלום ללב הכאב
לפני 17 שנים. 28 באוקטובר 2007 בשעה 15:41

נפגשים אחרי מס' שנים שלא נפגשנו.
הרגעים הראשונים קשים.
למרות ההכרות האישית העמוקה,
הניתוק יוצר ריחוק.
לאחר מספר דקות
והתעדכנות קצרה במציאות האישית
השיחה הופכת זורמת יותר.
שפת הגוף חוזרת להיות נינוחה.
ואז, הוא דוחף לפתע את אצבעותיו לתוכי.
עמוק לתוך הכוס ומוציא
מביא אותן אל אפו ונאנח.
"כמה התגעגעתי לריח הכוס שלך.
כמו לחזור הביתה."
קם, לוקח את המפתחות
ומושך אותי אל מחוץ למשרד...


janet wise - יש לך בלוג חזק. מנער, יפה, מרגש.
(יצא כמו ביקורת לסרט, אבל מקווה שהבנת, את כותבת יפה).

לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י