שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

עולה לרגל

הדרך שבין מארז יהלום ללב הכאב
לפני 17 שנים. 6 בנובמבר 2007 בשעה 16:55

רכה כעור פנים ירכי
לשונך שטעמה את טעמי
רוטטת על פטמותי
חדה כלהב בידי מנתח
היתה לשונך שסגרה את הדרך
יציבה כידי מנתח
האוחז בליבו של אדם
בידיו
השריטה שהותרת
לא עבה יותר מחוט שערה
הותירה שובל של כאב
שיוותר עד שיגיע
כאב אחר



להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י