לפני 16 שנים. 9 בינואר 2008 בשעה 22:56
בתמונה שבזכרוני
אתה עומד על העמדה
מניף ידים מעלה
משקפי השמש
לא יכולים להסתיר
את המבט המנצח
תמונה בספר הפנים
היא עם מבט
מלא גאווה נצחון
הוא מכונס בעצמו
חובק את מותניה
תמונה אחת
עוצרת את נשמתי
מעלה דמעות בעיני
ביום בו נשב
ואחכ נשכב
בשעות בהן
תהייה שלי
אנסה לשחרר
את הזיכרון המר
ולזכור שאתה
אוהב
רק
אותי
יש דברים שלא נועדו לקרות