לפני 16 שנים. 11 בינואר 2008 בשעה 8:46
כשהיה כולו שלי,
דקר את נפשי בחרבות
עד כי שאלתי את נפשי למות.
כשהייתי כולי שלו
עטף את נשמתי בזפת ונוצות.
כשנהייה שזורים גוף בגוף
כשאברך הזקור ימלא את תוכי
כשאת כאבך אקבל בגופי
כשטעם שפתיך ימתיק את שדי
לרגע אחד לשעה או ליום
אז הזפת תימס וירדו הנוצות
והחרב שוב לא תצרוב זיכרון
והמוות ההוא יוותר רק חזיון
ברגע ההוא בשעה או ביום
