יש לי הרגשה שנמאס לך, או שאתה כועס. משהו רע קורה לנו?
אפילו כשהיינו יחד, לא באמת היית איתי. זה הכאיב. לא כאב טוב.
פעם הבאה, אם אתה לא באמת יכול להקדיש לנו זמן, אז עדיף לא.
אני לא חושבת שאוכל להיות שוב בסיטואציה אינטימית רק עם הגוף שלך.
אני מעדיפה בלי בכלל. בלי סקס. ואולי זה מה שאתה רוצה?
יש לך את היכולת לתת לי הרגשה של אישה זולה. ואולי אני כזו בעיניך, באמת?
ואולי אני בעיני? אולי מגיע לי כך, כי אני רוצה בך?
אולי אני צריכה ללמוד את המשחק, להיות קשה להשגה? אול אז תרצה בי?
או שאולי גם אז אשאר סרח עודף.כי אתה יודע שתמיד אהייה.
אז בשביל מה להתאמץ? למה לא להביט בשעון, כשעוד לא גמרת לגמור לי בפה?
שתיקה, כמוה כהודעה. לא? אז אני לא אפסיק לרצות, אם כי אני כבר מיומנת בזה.
אני אמשיך לרצות ולאהוב, אבל מהפינה שלי. אני מקווה, שיום אחד, בקרוב,
תרצה מספיק, כדי לקרוא לי ולעשות יחד אמיתי.
לפני 16 שנים. 18 במאי 2008 בשעה 19:27