עולה לרגל

כמה פעמים ספרתי עד עשר ושום דבר לא קרה? כמה פעמים ספרתי הרבה יותר וקיוויתי ורציתי . ושום דבר לא קרה. אני לא מנסה לשנות אותך. אני מנסה להראות לך שאפשר אחרת. שאהבה יכולה לנצח. שיש אנשים שיישארו איתך לנצח. ואתה בוחן אותי ובוחן אותי אתה לא יכול לספק לי את מה שאני רוצה. אני יודעת שלא. אתה אפילו לא יכול להתקרב לזה. למרות שה"זה" הזה, הוא לא כ"כ נורא. לא כ"כ מסובך. או שאולי כן. עובדה שאף אחד עד היום לא הצליח לספק לי אותו. אולי אני רוצה ממך מה שאין לך. אולי אני רוצה ממך מה שאתה לא יכול או רוצה לתת לי. מה שבטוח שמה שאתה רוצה ממני הוא מאד ברור. כספומט. אתה משתמש בי . אתה משחק את המשחק כדי להשיג את מה שאתה רוצה. את מה שאתה צריך. וזה כ"כ שקוף. יכולתי לדעת שתכתוב שלשום את הדברים. יכולתי . חייכתי כשקבלתי אותם. קצת מאושרת והרבה, הרבה מתוסכלת שם במקום ההוא שאני מסתירה בו את הכאב. אני אוהב אותך, שווה ערך ל 1000 דולר. גם השנים הרבות והמאושרות. אני רוצה אותך. משתוקקת אליך. ואז, אחרי שאתה גומר לי בתחת, אחרי שאני עושה את כל הקולות הנכונים, שאתה מעולם לא טרחת לבדוק מה עומד מאחוריה...אני מניחה לך את הכסף על הכיסא. זונה יקרת ערך אתה. בעצם, לא נורא יקרה. מעניין מה התעריף לזיון בתחת, היום. ואני חוזרת. כמו בומרנג. אני אוגרת בתוכי את הכאב ואני טובה וקשובה ומתחשבת. אוזן קשבת לכל הצרות. אני לא חושבת שמעולם היית לידי כשהיית מאושר. או שמח באמת. אני כותל הדמעות שלך. שק החיבוטים. ואני רוצה להיות שם בשבילך. אני נשארת שם כדי לראות אולי יפציע בדל של חיוך על שפתיך. אולי תבוא אלי ותחבק ותגיד...יופי. זה היה טוב. אבל גילית שאם תהייה לא מרוצה כל הזמן, תצליח להפיק ממני את המרב. כי אני רוצה שתהייה מרוצה. אני רוצה שתחייך. אני רוצה פעם אחת להיות שם איתך. וגילית, שבשביל הפעם האחת הזו, אני מוכנה לעשות הכל. לסכן את כל מה שיש לי. למכור את חיי במחיר חיוך שלך. אז אתה ממשיך. מרחיק ומקרב. שובר לי את הלב שוב ושוב. והוא כואב. פיסית. לא מטאפורית. כואב יותר מהגוף שסופג את הכל. ואתה ממשיך ויודע שאני אחזור. מעניין כמה פעמים נשבר הלב של רבי נחמן שאמר שאין שלם יותר מלב שבור.