לפני 15 שנים. 30 בינואר 2009 בשעה 20:14
המשחק ממשיך. אתה בשלך משחק בי כפיון על לוח שחמט
והמט הוא מוחלט. כי הלב שלי לא פועל לפי חוקי המשחק הזה.
ואתה שולט. בעוצמה בחכמה. מנצל כל חולשה שאתה מגלה בי
כדי לנצל כל דבר שניתן לקבל ממני.
נשאר מרוחק במידה. לא מושג במידה שהופכת אותך לנחשק
ומושג במידה כדי שהתשוקה לא תעלם.
ואני חופרת וחופרת. לא מסוגלת להניח לך. לא מסוגלת להניח לי.
לא מסוגלת לשחרר את החבל ולתת לגוף הכואב לנפש המיוסרת
את הזמן והמרחב כדי לוותר. לוותר ולברוח על נפשי.
כי עוד מעט. רק עוד קצת ולא תהייה נפש.
