מחקר חדש קובע: בנות שלומדות בכיתות ללא בנים, מגיעות להישגים גבוהים יותר בלימודים.
מחקר בריטי חדש, בנות צפויות להצליח יותר בלימודים אם הן לומדות בבתי ספר שמיועדים רק לבנות; המחקר מראה כי תלמידות שלמדו בבתי ספר לבנות בלבד השיגו ציונים גבוהים יותר מאשר אלה שלמדו בבתי ספר מעורבים, ומי שהתקשתה בלימודים ועברה לבית ספר לבנות בלבד, שיפרה באופן משמעותי את ציוניה.
"הורים רבים מסתכלים על היתרונות של בתי ספר מעורבים, כמו העובדה שזה מכין את הילדים לחיים הבוגרים ולעולם העבודה", אבל אין להתעלם שתוצאות מבחניהן של בנות שלמדו בבית ספר נפרד היו טובות הרבה יותר מאלו שלמדו בבית ספר מעורב.
"זו שאלה של ביטחון עצמי שהבנות מפתחות", אומרת מנהלת בית הספר בבריטניה. "אם הן טובות במתמטיקה או במדעים, בבית ספר כזה אף אחד לא ישאל אותן למה הן מתמקדות במקצועות של בנים. גם בנות חסרות ביטחון עצמי יכולות לשגשג בסביבה כזו".
---
אז מה?
אולי נתחיל לבנות בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות ונאמץ בכך את שיטת החינוך החרדי???
הכל התחיל בקליק
מרד ליום אחדאני רוצה להמליץ על משחק מקדים חדש
לא משהו שעשוי מסיליקון, גם בלי החדרה הוא גורם להרבה הנאה ובעיקר גירוי.
משחק קופסה סקסי שנותן לכם הזדמנות לדבר מלוכלך, לשאול שאלות נועזות ולנסות טכניקות חדשות של נשיקות וליטופים. ואז, כשהאווירה מתחממת אוחחח האורגזמה מגיעה במלוא עוצמתה.
המשחק מכיל נוצה אדומה, עניבה ג'נטלמנית בוהקת וגרבונים – שאפשר להשתמש בהם ואפשר לא – תלוי מה בא לכם.
בסך הכל ישנם 240 קלפי משימות (באנגלית, אגב) בשש קטגוריות:
@ נשק אותי: הזדמנות להתאמן על סוגי נשיקות מגניבות או מצחיקות.
@ שאל אותי: הזדמנות לברר סוגיות ולשאול שאלות שטרם נשאלו.
@ גרה אותי: כאן אנחנו אמורים להעניק תשומת לב לאזורים בגוף שלפעמים זוכים להתעלמות.
@ הפתע אותי: כאן מנסים טכניקות חדשות. כרטיסים ורודים לאישה וכחולים לגבר.
@ דבר איתי: מי שמרים את הקלף מקבל איזושהי אמרה סקסית בסגנון "אני אוהבת כשאתה עושה את זה", "תנער את זה בייבי", ו"אתה חיה רעה".
מחיר: 197 שקלים.
להשיג: בסיסטרס.
פרטים נוספים כאן:
http://www.mako.co.il/home-family-relationship/couples-adult-sex-toys/Article-fd3e03d7c1e1021004.htm
נו אתם רצים לקנות?
בוקר חם ונפלא לכולם
:))
תראו לאיזה מצב הגענו...
תראו את המנקה, מסתובבת עם פרצוף של "לי תמיד תהיה עבודה, אבק תמיד יהיה"
חכי חכי כשתתנפץ הבועת הסבון שאת חיה בה, נראה אותך כשמחירי האקונומיקה יעלו.
עכשיו ירדנו ל- 4 ימי עבודה… ביום ראשון בבוקר הילד הקטן שלי לקח ת'טלפון התקשר לגננת ואמר לה שהוא לא בא לגן.
שאלה אותו הגננת: "למה?"
ענה לה: "לא מצאתי סידור לאבא. לפחות את אמא שמתי בקניון. "
בהתחלה זה מבלבל, אתה לא יודע אם זה יום שבת או יום ראשון. הדרך היחידה לבדוק זה בתנור. אם יש שם סיר ג'חנון, היום יום שבת.
ואם כבר לבטל יום אחד, למה ראשון? למה לא חמישי וחסכנו גם את הוצאות קבלת שבת.
אבל לא רק בהיי טק המצב קשה, הקבצן בצומת סיפר שבגלל המצב הוא עלה ל 8 ימי עבודה בשבוע.
אם היינו עובדי מפעל לפחות היה אקשן, סוגרים ת'שער היינו שורפים צמיגים. בהיי טק מה אפשר לעשות? לשרוף דיסק און קי? לחסום ת'כניסה? גם ככה עובדים מהבית.
מאז שעלתה הפרסומת של בנק לאומי "יהיה בסדר" אני בפאניקה, אני ממש בהיסטריה!
אין יותר מלחיץ מישראלי שאומר לך: אל תדאג, יהיה בסדר.
יש המון אנשים עם תואר ראשון, שני, 10 שנים של נסיון, שמחפשים עבודה אבל בנינו, מי שרוצה לעבוד באמדוקס צריך רק דבר אחד: אזרחות הודית.
כואב הלב לראות איך הכל עובר להודו. אני מקווה שהצונמי הכלכלי לא יגיע לשם.
אני אישית מעדיף שיבוא עליהם צונאמי אמיתי, ההוא עם הגלים, מדוזות, תאילנדים.
זה כמו שבתאילנד רואים את כל החקלאים הטובים בורחים לישראל או הסינים שנשארו בלי בנאים כי כולם כאן.
לא רק שגוזלים לנו את מקומות העבודה, הם גם דואגים למחוק את המוח של דור העתיד שלנו, שמגיע לשם, לגואה, אחרי צבא ומחזיר לנו אותם דולפינים.
לפעמים בא לי לנסוע לשם ופרנציפ לפתוח "אל גאוצ'ו" עם תמונה של פרה מסתובבת על עמוד שווארמה
יש לאמדוקס שיטות יצירתיות להתייעלות: כדי לגרום לך להגיע מוקדם לעבודה מקטינים מס' היוגורטים במטבחונים. אבל אם היו יודעים כמה זמן אני מבזבז במרדפים אחרי היוגורט האחרון במקום לעבוד...
אם הגעת בשעה 9:00 אבוד לך. אין צ'אנס שתמצא יוגורט. 8:30 יש סיכוי, אבל זה כרוך במרדף מטבחונים בכל הקומות.
וזה לא רק היוגורט, גם הלחמנויות... לפני כמה שנים עוד היו לחמניות מוכנות... אח"כ קיצצו בגודל הלחמניות, א"כ הביאו אותן ריקות... מחר ישימו לנו רק קמח, מים והוראות הכנה.
ובארוחת צהרים? איזה תנאים יש שם: אם לקחת פתק ארוחה קרה אתה זכאי לסלט אבל לא קינוח או תוספות חמות ואוי ואבוי אם גם לקחת מרק.
בכלל לאוכלי ארוחה קרה יש סימן היכר – המגש המיוחד... אתה עם מגש מיוחד – אז No Soup for you .... רגע – אם המרק קר? זה נחשב ארוחה קרה???
מאז הרפורמה באוכל אני בפראנויות כל הזמן... מדמיין לי את שולץ צועק לי במקרופון "דיירי האם דוקס, אתם בחדר האוכל, נא להתנהג בהתאם".
אתמול נתפסתי על חם... עם מגש קר... ועוף פושר
המזל שלי שאת האורז שמתי בכיס. זה רק אני או שבהישרדות מתאמצים פחות בשביל אורז?
עכשיו מגבילים גם בקילומטרז'. התקינו קופסא ירוקה באוטו שזה כמו הקופסא השחורה במטוסים. אגב, אם הקופסא השחורה עמידה בפני התרסקות למה לא לייצר את כל המטוס מאותו חומר?
יש מדבקות חדשות מאחורי הרכב במקום "הרכב עבר עבירת תנועה? חייג"
" הרכב בתנועה? חייג"
בכלל היום אמדוקס זה שם נרדף ל"נחם אותי". תמיד אחרי כתבה על פיטורין באמדוקס, יש לי סצנות עם השכנים...
השכנה באה אלי מגששת: היי סהר, הכל בסדר? אני לא רגילה לראות אותך
ב 8 בבוקר. מה? לא בא לך ללכת לעבודה או שלהם לא בא שתבוא?
או "אני שולחת לך מיילים למייל של אמדוקס, אתה קורא אותם?"
שכנה שניה: אוי סהר, ראיתי את המדבקה "אמדוקס" על הרכב, אני לא ידעתי... אם אתה צריך משהו, אני מכירה מישהו בג'וב-מסטר, יכול לסדר לך מחיר טוב למנוי וגם תשלום ראשון רק לאחר הפיטורין.
אני עומד ברמזור לידי אחד מקומברס–עכשיו יש איזו שהיא הידברות סמויה עם אלו שעומדים ליידך ברמזור - נותן לי מבט של אינדונזי שרואה את הצונאמי מגיע לתאילנד, מבט של "אני שרדתי, שיהיה לך בהצלחה". החבר'ה מקומברס כבר השתלטו על כל חדרי המדרגות בביניינים ולא השאירו לנו מקומות לנקות.
אני מגיע לעבודה, המסדרונות ריקים, אף אחד לא מעיז לשוטט. אם מישהו אומר לי שלום, אני מתחיל לחשוב: רגע, אולי הוא נפרד ממני לתמיד? מה יש לקחת מהחדר שלו ???
או אולי הוא זה שאחר כך יגיד: "אני לא מאמין, עוד רק אמרתי לו שלום בבוקר".
בכלל, אם יותר משני אנשים מביטים בך כשאתה צועד במסדרון כנראה שהם יודעים משהו...
וכל שיחה מתחילה ב "שמעת מי?"
"שמעת מי פיטרו? את שמשון, ההוא שהסתובב פה קודם עם היוגורט".
"מה אתה אומר, רגע... היה לו יוגורט הא? איזה חדר הוא?"
גם הדרכים להודיע נהיו מתוחכמות
אחד שאלו אותו אם הוא פתח עיתון "ממון" בשבת. הוא ענה: "לא. למה?"
אמרו לו: מומלץ, גם שם יש מודעות דרושים....
היה VP אחד שממש חשש לפני השיחה. אמרו לו: "קראנו לך כדי להודיע לך שסידרנו לך לישכה."
"לישכה ב CD9 ?"
ענו לו:"קרוב, לישכת התעסוקה".
שמעתי אחד שאמרו לו: תשמע, אם יתקשרו מה"אח הגדול" או "הישרדות" ויבקשו אותך לעונה הבאה תגיד שאתה פנוי.
אבל אתן הנשים ....מכוסות
פעם כשהיו מלחמות היית יודע שאחרי 9 חודשים יש עלייה במספר הלידות.
עכשיו זה אותו דבר. עם כל גל פיטורים יש בייבי בום.
עוד כמה שנים יכתבו על זה שיר "אנחנו ילדיי משבר ההיי-טק – שנת אלפיים ותשע"
הריון. גלולת המניעה מפיטורים שלך. 100% הצלחה.
עוד כמה שנים הילד ישאל אותך "אמא, באתי לעולם בטעות?"
ואת תעני לו "לא מאמי, הייתי מועמדת לפיטורים"
"ושאר שבעת אחיי?"
"מה לעשות מתוק, סימנו אותי, הייתי צריכה להתחמק מהמון פיטורים"
היום להכנס להריון זה בדיוק כמו לזכות בחסינות.
אפילו רווקה אחת שלפה לי סטיק לבדיקת הריון חיובי. אמרתי לה: רוח'לה ? את דתיה!
אמרה לי: עשיתי שבת בכולל, הכל כולל. הרב אמר כל האמצעים כשרים.
יש גם מתחזות. אחת באה לשיחה עם בטן ענקית.
אמרו לה: "מה זה?"
"הריון!" ענתה
"ממי? מ"האחים פ?ריד"?"
"לא, למה?" שאלה.
"כי כל המסדרון מלא נוצות אווז, יש לך חור בכרית."
חבר שלי סיפר לי שאישתו לא נותנת לו לישון! "אני חייבת להכנס להריון- אני חייבת להכנס להריון "
בסוף מסכן פיטרו אותו בגלל שהיה מגיע עייף ותשוש לעבודה.
אמרתי לו: היית אומר לי, היינו עושים תורנויות. מה זה משנה, הריון זה הריון
אני לא יודעת אם אתם מכירים את התחושה שאדם מדבר איתכם בהתלהבות
מבטיח הבטחות
מתכוון אליהן במלוא הרצינות
חוזר על דבריו כמה פעמים
וכשאתם בונים על זה ומחכים שהבטחות אלו יתגשמו פתאום הוא נאלם (זו לא שגיאת כתיב).
אתם מנסים ליצור קשר לבדוק מה קורה עם כל אותם הדברים שדיבר אליכם
והוא עונה לכם: " אני את שלי אמרתי כבר, עכשיו זה תלוי בכם"
כמובן שמבינים מזה שהוא דבק במילותיו ורוצה לעמוד בהן.
אבל הימים עוברים ושם דבר לא קורה בנדון?
האם להמשיך לנדנד לאותו אדם בתקוה שיעמוד מאחורי דיבורו,
האם להפנים שאצלו הכל מתחיל ונגמר בדיבור ואין שום מעשה?
האם לכעוס, להתייאש, לגחך על חוסר הרצינות שלו?
לי זה קרה
ועכשיו אני:
"עייפה קצת מלרוץ עייפה קצת מן הדרך
עייפה מי מה מותר ומה אסור
מחישובים מדוייקים עם תוצאות של "בערך"
מצבים מסוימים של "לא ברור"
עייפה כבר ממילים שאין בהן כל תוכן
הבטחות ששום דבר מאחריהן
ממחשבות ושאלות הלילה בא כל כך בחושך
עם תשובות לא מחייבות של לא וכן.
עייפה מלא לדעת איפה
מלא לדעת אם זה פה או שם
מלא לדעת אם זה כן או לא
ואם בכלל ואם כדאי ומה בכלל..."
(עדנה לב כתבה ואימצתי את המילים בחום)
לא יודעת איך להתחיל את השבוע
לא יודעת איך הכל יתנהל
לא יודעת מה לעשות?
עוד שבוע עבר
מבואות הלילה
זמן טוב למחשבות להירהורים
זמן טוב להעלות את כל תלאות היום
לדון על מה היה מה עבר עלי מה עשיתי
איך פתרתי בעיה זו או אחרת
כמה ספורט עשיתי
כמה יחס נתתי לילדי
כמה פינקתי את בעלי
עם כמה חברות דיברתי
כמה דאגתי לאירגון הבית שלי
המחשבות זורמות
כל מה שעלה זכה אצלי לציון הרבה יותר מעובר
ואפילו קיבל ציון גבוה
איזו אשת חיל את !!!
כולם מרוצים כל אחד קיבל את סיפוקו מימני
אבל מה עלי
מה עם הסיפוק שלי?
מתי גם אני אתוודע למיצוי התאוות שלי?
מתי גם נשמתי תזכה להשלט ולהרגיש אמיתית שם למטה?
מתי אחוש אותך מנווט אותי בתוך נבכי העולם הקסום הזה
מרומם את רוחי
רואה אותי מתמסרת כולי ................
כמיהה רצון חזק שיבוא הרגע
ועד אז תהיות מחשבות סערה
רוצה להתגבר על כל המיכשולים
על עכבות הזמן והמקום
לצלול
ולדעת שרק אתה גלגל ההצלה שלי...
זהו
הגברים שלי שיחקו אותה בענק
מקום ראשון בארץ
הם בדרך לייצג את המדינה בתחרות רובוטיקה העולמית באטלנטה
איך אני מתרגשת
אלופים שלי שיחקתם אותה בענק
עכשיו הם מתראיינים לעיתונות ובטח יהיו כתבות עליהם בסופ"ש
אז אם תקראו על הניצחון ועל המקום הראשון
הם שלי!!!!!
תודה לכל מי שהחזיק אצבעות
מי אמר שידידים לא עוזרים
אוהבת
מנגינה
}}{{
עבר עלי בוקר מאוד מתוח
(פרטים בפוסט הקודם...)
מבעד למראה משתקף חיוך רחב שלי.
שיחת טלפון מהגברים שלי
הם עלו לרבע הגמר.
התחרות מאוד קשה ותימשך עד הערב
כבר הישג מרשים בהתחשב בעובדה שמתוך 50 קבוצות רק 8 עלו לשלב הזה.
אבל הכל עוד פתוח.
הם גדולים
אני מאמינה בהם וכבר אורזת להם מזוודות לאטלנטה לתחרות העולמית.
הלואי....
בקשר אלי
הרבה יותר טוב מימה שחשבתי
שיח טלפון בטח תעשה את זה אפילו יותר טוב.
זה יקרה בקרוב
אחריה אשוב לכאן כולי מחוייכת סמוקה ומאושרת.
נשיקות לכל התומכים והמגיבים כאן ובפרטי
נכון זה וירטואלי
אבל אין לכם מושג כמה זה עזר
}{
יום מאוד טעון בשבילי
בפן הונילי היום התחרויות הגורליות ברובוטיקה שבהן משתתפים הגברים שלי.
מקוה בשבילם שיזכו לייצג את המדינה בחו"ל, בדיוק כמו שזכו אשתקד.
כבר הבנתי שלא יהיה קל ויש רובוטים תותחים.
אבל גם הם תותחים לא קטנים.
מחזיקה את כל אצבעות הידיים ורגליים, במתח....:)
בפן הבדסמי
אי ודאות, בילבול, תיסכול, אכזבה, מתח
ואי שם ישנה גם תקוה לטוב.
ברור זה תלוי בי
אבל גם בך.
שיהיה יום מקסים לכולכם.
אני יושבת שם,
במקום המוכר,
נוגעת בחפציו של אדם יקר,
ריחו הקסום של אותו אחד,
חומק לתוכי עם כל נשימה,
התמוססתי מהמחשבה,
שהנה הוא כבר כאן,
אך כשסובבתי את ראשי,
הוא כבר נעלם,
השאיר אחריו,
רק את קול צעדיו,
מאותו רגע,
חמקה נשמתי,
פוחדת שאולי לא אממש את רצוני.
נשארתי כבויה עם זו המחשבה
מחכה עדיין להמשך ההגשמה.
בודאי תשמעו באמצעי התקשורת על תחרות ארצית מיוחדת שמתקיימת היום.
זוהי תחרות " רובוטיקה" שנערכת ביד אליהו.
במסגרתה מתחרים רובוטים משוכללים שנבנו באופן עצמאי על יישום פעולות שונות שהוכתבו ע"י תחרות הרובוטיקה העולמית מטעם חברת " פרסט".
בעלי ובני שהם פריקים רציניים בטכנולוגיה ומחשבים, מתחרים בתחרות הזו.
אשתקד הם זכו במקום 2 וייצגו את המדינה באטלנטה.
גם השנה הזוכים נוסעים לייצג את המדינה בתחרות העולמית.
הם עמלו על הקמת הרובוט, במשך 3 חודשים יום וליל, יחד עם חסות שקיבלו מחיל הים.
אני מאמינה בגברים שלי הם רציניים ובעלי ראש מבריק.
אני כל כך מקוה שיצליחו
תחזיקו לנו אצבעות....
תודה!