פתי בר ומפיות קרושה

אני חושבת על גרעיני הבדסמיה

הפסולת שכולם יורקים ואני בולעת.

על המתיקות ,הקושי שובר השיניים,החספוס בגרון

כאבי הבטן,הלב והצלעות.

מפץ גדול שמוביל אחריו רילוקיישן לעולם אחר

שכולו הוא

וכולי הוא.

דווקא בזמן שאני גולשת על גלי הפרספקטיבה

אתה מושיט לי יד כדי שאשתרך אחרייך

אחר כך נשחזר אונס

אצא מהגוף שלי ,

אבהה בתקרה

ואשתדל לבכות.

כואבת את האקט והמשיכה אליו

קטנה וכמהה להתעלמות מקרבת .

ילדה נזופה .

רגליים יחפות.

"והנה מיד הנני עולה, 
וגופי מתמתח ואני גדולה, 
ואין כמוני בכל העולם; 
כי אני גדולה וגבוהה מכולם. 
והכל מסתכלים ביראה וכבוד, 
כי הרי אני גדולה עד מאוד. 

ואיש לא יבין, ואיש לא ידע, 
כי נוסעת בים ילדה לבדה. "

"כבר עברנו כמה
מדברות וימים
כבר הלכנו כמה
כוחותינו תמים

כיצד זה טעינו
טרם הונח לנו
אותה ארץ שמש
אותה לא מצאנו"

(רק כשאת רואה כפול ,את יכולה ללכת לישון)

כלבים ,שדופקים נשים, שמוצצות לגברים, שטוחנים סוסים ,שנמצצים ע"י נשים, שמזדיינות עם חמורים,

שגומרים מגברים, שמשפשים להם מול נשים, שכלבים יורדים להן.

ואלכוהול.

אחרי ליטר ?

זאת כבר חזירות אישיותית.

ואי אפשר לשתות בלי לעשן

ולעשן בלי לשתות

ואי אפשר להפסיק

ואסור לגמור.

הזמן זז רק בכוון אחד.

הבלבול מתפשט,הזמן נוזל והשיירה עוברת

לפעמים מישהו משם יורק עלייך.לפעמים אתה מגיע לניידת .לפעמים למחלקה.

הכל אמורפי ומטאפורי ויש לזה צבע של כספית.

קרה.

מיספרים לא מופנמים בתוך תאריכים מחוץ לימי חול ובניגוד לימי חג ומועד.

ריחוף אינסופי והתרחקות מואצת מהקרקע ומצמרות עצים.

שם חם.שם אפשר להתקשט בנגעים ומחלות

שם תתחזק.

ותאבד תקווה.

מחר אני אלבש תחתונים ורודים מנוקדים,ג'ינס כחול,

גופיית ספגטי,סריג לבן עם פרחים קטנים,נעלי אולסטאר אדומות

ובארט שחור.

ילדה צרפתיה וילד זקן

צולע וצרובה בחיפוש אחר שמש.

שני מתים בצעדת בוקר ,שילוב אצבעות מטאפורי

אפור במקום ירוק שחור במקום בהיר.

והעיקר והעיקר

לא

לפחד כלל.