והנפש בוערת גם היא.
בשעת ערב מוקדמת קיבלתי ממנה אס אם אסים של אהבה.
מה את רוצה, קיבינימט?
מה את רוצה?
רק לשגע אותי?
אז הפעם לא הגבתי אוטומטית
עשיתי טלפון, נשמתי, התפללתי, חשבתי
ואז שלחתי לה תשובה ששואלת מה את רוצה.
כן, אם היתה עונה לי שהיא רוצה לשכב איתי , הייתי תיכף ומייד שוכבת איתה
(איזו בעירה הרגשתי מהשנייה כשראיתי את האס אםמ אסים שלה, ממש התקשיתי לנהוג)
אם היתה עונה לי שהיא רוצה שניפגש ונדבר הייתי עושה גם את זה
אבל סתם לשלוח לי מילים של אהבה
בשביל מה?
רק בשביל להרגיש שאני שלך?
ולא אכפת לך בכלל איזה סבל את גורמת לי?
זאת משמעות המלה אהבה עבורך?
אז יש לי חדשות בשבילך
(ואני כותבת את זה כאן כרגע כדי לא לכתוב לה) -
אני כבר לא שלך.
לא שלך אחרי שמשבע וחצי בערב שסימסתי לך ועד עכשיו לא טרחת לענות לי.
לא שלך כי ההתנהגות שלך רעה. רעה!!!
ההתנהגות שלך משגעת!
את רוצה לשגע אותי.
זאת הכוונה שלך.
מודעת או לא מודעת
אלה הפעולות שלך.
אני לא רוצה אותך יותר
אני לא רוצה את הבעירה הזאת בגופי יותר
אני לא רוצה את העינוי הזה יותר בחיי לעולם ועד
[
אני יועדת שייקח לי עוד זמן להוציא אותך מהמערכת
אבל אני כל כך נחושה
כל פעם, כל כך בהלם שמול מלותהאהבה שלך המדהימות והמחוות המדהימות שכביכול מוכיחות את האהבה את מתנהגת באופן עיוור ואפילו אכזרי.
לכי לדרכך, ג,
אני משחררת אותך
נכון לרגע זה אני משחררת אותך לדרכך
פותחת את הדלת בלב שלי
פותחת את הדלת בלב שלי ומניחה לך לצאת מהלב החוצה, אל השדות, אל הכבישים
קני לך מכונית וצאי לדרך
כי אני במכונית שלי כבר לא אסיע אותך לעולם
יש לי מכונית גדולה
ואני נוהגת בה.
רק אני.
ורק אני אחליט מי תשב לידי,
מי תשב ליד מושב הנהג.
וזאת לא את.
את לא אהובתי.
את אשה זרה שהתנהגה כאילו היא אהובתי.
עוצמות שלך, מרכז גופך שלרגעים היה במרכז התודעה שלה והסתיר כל דבר אחר,
גם אותם אני משחררת ממני,
שהכוס שלך (סליחה עלהבוטות) יילך איתך ג אל השדות, אל הכבישים, אל כל המכוניות החדשות
שהדגדגן שלך יילך איתך אל כל המקומות, אל כל הנשים החדשות
שהשדיים הענקיות שלך יילכו איתך לכל מקום
שאלוהים שלך יילך איתך לכל מקום
שתהיה בך רוח טובה בכל מקום שתהיי
שאצבעותייך היפות יהיו טובות אלייך ואל אחרים
שאלוהים שלך יאהב אותי
אבל אני, ג, אני כבר לא אוהבת אותך
אני מסברבת לאהוב אותך
אני מסרבת לאהוב את מי שגורמת לי עינוי כזה.
אבל, האמת, שאני לא לגמרי מאמינה לעצמי במונולוג חוצה הלהבות הזה.
היתה לי עכשיו פליטת קלידים.
במקום "מי שגורמתלי עינוי כזה" כתבתי "מי שגורנמת לי הנאה גדולה".
כן, היתה שם הנאה גדולה, הנאה שלא הרשיתי לעצמי להגיע אליה.
אצטורך למצוא אותה במקומות אחרים
עם נשים אחרות
או לוותר עליה
לא עוד עינוי
לא עוד שיחזור
העבר, מות במקומך או לפחות קפא
אני כאן עכשיו
אני עוד נחמדה ואני עוד יפה והחיים עדיין יכולים להיות מתוקים
לפני 17 שנים. 12 בספטמבר 2007 בשעה 23:49