האם הייתי איתך אי פעם בסקס כשם שאני איתך עכשיו, כשאת אינך?
עכשיו, שאני מתחילה לדעת מה באמת מסעיר אותי, כשזה לא מקרי...
האם כשאני חושבת עלייך, חושבת עליך בכזאת עוצמה, גם את חושבת עליי?
האם כשאני איתך במיטה, כשאת לא כאן בפועל, גם את מושיטה אלי את ידייך? גם את מתערבבת איתי?
והאם, כאשר אני מתחילה ללכת ממך בדמיוני אל אשה אחרת,האם אז גם את מתחילה ללכת, ללכת ממני, אל נשים אחרות?
למה הפרידה שלנו לא יכלה להיות נקייה? למה לא יכלה להיות בגעגוע? למה בכלל היתה פרידה? למה לא נאבקת עלי? למה לא סלחת לי? ומעבר להכול הכול - למה לא רצית לדבר את מה שלא נאמר בינינו? מה כל כך איים עלייך? מה כל כך איים עלייך בדיבור ישיר, גלוי, פתוח, אמיתי?
לו הייתי שודדת מערבונים הייתי מכוונת אלייך את אקדחי הלוהט ומצווה: את הסב-טקסט. ומייד! ואת, נכלמת ומבויישת כמי שצווה להסיר את תחתוניו בפומבי, היית מתחילה להזיל ים של מילים, לנטוף ים של מילים.
מה הן היו?
מה היה קורה לאחר שהיו נאמרות?
אני לא יודעת.
אני רק יודעת שבקשר הבא שלי, אם אזכה ויהיה לי, אני באמת באמת רוצה בהירות, אני רוצה מילים של כל הסב-טקסטים, או לפחות של אלה החיוניים, אני רוצה לדבר! אני רוצה להקשיב!
לפני 17 שנים. 23 בספטמבר 2007 בשעה 8:39