|
|
|
אני לא יכולה לתאר לעצמי שלא אראה אותו יותר
******
כָּל הַנְּהָרֹת
הֹלְכִים אֶל
הַיָּם וְהַיָּם
אֵינוֹ מָלֵא
כִּי כָּל
הַנְּהָרֹת חֹזְרִים
אֶל הַנְּהָרֹת.
תַּאֲמִינֻ לִי.
זֶה סֹד
גֵּאֻת וְשֵׁפֶל.
זֶה סֹד
תּוֹרַת הַגַּעְגֻּעִים.
אבות ישורון
******************
לדעתי כבר בגיל ארבע
הזיכרונות שלי ברורים
אחד מהם
אחי עם החברים שלו- הם הצליחו לבנות עגלה שעליה ישבו והיא הרכיבה אותם בירידות של השכונה
היו פעמים שהוא חשב שהוא הצליח "לברוח" ממני
כנראה שנהגתי לרדוף אחריו
את זה איני זוכרת
אני כן זוכרת אותי ואת החבר הזה שלו
מאחורי הבניין בחדר שבו היו מאחסנים את בלוני הגז.
הוא נהג לדחוף לי אצבעות
אפחד לא ידע מזה
ואני בכלל שכחתי- עד שהפכתי להיות אמא
הזיכרונות
אני כל היום נזכרת
אני גם זוכרת שכבר זכרתי בדבר הנוראי הזה שקרה לי בילדות- וחשבתי ביני לביני אם כדאי ל"זרוק" את זה בו-אבל תמיד וויתרתי
ולא כי פחדתי
פשוט ידעתי שזה לא יעשה לו טוב.
זה נוראי בעיני שככה קרה לו
אני בטוחה שאם הוא היה יודע שהוא ימות בזמן השינה הוא לא היה הולך לישון
אני לא מאמינה שלא אראה אותו יותר
***** ** ****: מדברת גם עם יהודים?
אין לי כוח- אני אבלה שבוע
אחי מת לי
ובכלל
עדיין לא החלטתי אם לבקש גם נחמה אצל זה שאוהבת נפשי.
יש פה מלא פדופילים
וזה מצמרר אותי
שהם ככה מסתובבים חופשי.
תעשו טובה לעצמכם-
תבדקו היטב את "היסטוריית הודעות"
אתם עלולים לחזור בכם ולא תמצאו את עצמכם שולחים
שוב
ושוב
ושוב
וכל פעם חרטוט אחר.
איזה באסה אתכם!
ממלא את הלב הגשם הזה-
ועוד בסופ"ש
אני חוששת ללכת לישון ולגלות בבוקר שקנייה ווסט נשיא.
הוא מסיים להתקלח- קופץ עלייך בחיבוק אוהב-
עם החיוך הכי גדול והכי יפה בעולם
מושך את מפתח חולצתך- מציץ פנימה- ואומר: ״אין לב״.
אז נכון שזה האחיין שלי-
נכון שהוא בן שנתיים
נכון שהוא מתכוון לעדליון השרשרת שהוא רואה עליי בדרך כלל-
אבל פאק
יצא מעליב ממש.
תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם כָּל הַשִּׁיט
שֶׁצָּרַבְתָּ בִּיְסוֹדוֹת בֵּיתִי.
שִׁבְעָה מְדוֹרֵי לֵב הֶעֱבַרְתָּ אוֹתִי
(וְיִיסּוּרִים)
הַנָּאָה אֲנִי בְּעֵינֵיךָ בִּזְרוֹעוֹת אֲחֵרִים?
