אנחנו מכירים כבר שנים ..
מתראים לפחות פעם בחודש במסגרת עבודה
ואז בלי שום הודעה מוקדמת
את מתגרשת , קצת יותר מאוחר גם אני והופ אנחנו שני גרושים , המתח בינינו שהיה שם תמיד
עולה לו וחוזר ומציק ולא נותן מנוחה , מתעוררות להן מחשבות ואז בא תורן של המילים.
מדברים , משחקים עדיין את המשחק כאילו שיש בינינו מעצור בלתי נראה.
ואז בלי לשים לב הזמנת אותי לבילוי משותף ואני הסכמתי .
את חשבת לעצמך: הוא בטח בודד וזקוק לחברה
אני חשבתי לעצמי : היא בטח כל כך שמחה שאני שוב פנוי
בסוף הכל מתגלה ובאה המבוכה .
אבל אז באה התפנית , מחליטים לקחת סיכון ולהסחף מחדש יהיה מה שיהיה .............
מסתכלים אחד בשני בקושי , נוגעים קלות ועוזבים , מנסים להתנשק וזה לא טעים !!!
ומנסים שוב ושוב , בסוף עוברים מעל המשוכה וזה כל כך טעים שבא פשוט להתמכר.
אח"כ מתחילים לשכב יחד , בתחילה סתם כדי להיות אחד עם השניה ולאט לאט מפשיר הקרח שהיה שם כל כך הרבה שנים.
אוי כמה זה קשה!!!!!!!!
מתחילים לרצות לקיים את המצוות , אז מנסים !!!
היא דווקא מאד משתפת פעולה
אני לעומת זאת לא ממש מפגין ביצועים , פעם , פעמיים "לא זז הרוורס" .....
ואז מתחילה "השיחה" ובשיחה חוזרים בעצם ל"ידידות" שהייתה שם כל הזמן
ומדברים , ומברברים ופה מתגלה לו היתרון של ההיכרות המופלאה הזאת.
הכל זורם כל כך בקלות.
אני משתף אותה בחששות שלי , בכל פעם שאני רוצה "להיכנס " בשערייך אני פתאום רואה אותך
מככבת בתמונה בה את במשרד ואיתך כל השותפים לחדר שלך ואני צריך לעבור דרך כולם בדרך אלייך.
אז עוד שעה נוספת אנחנו מתפוצצים מצחוק , אבל עכשיו אנחנו כבר מאוהבים אחד בשניה
ולא מסוגלים להתנתק .
אז!!!
מי אמר שאין אהבה בעולם .
מוצאים אותה בד"כ אחרי שמפסיקים לחפש...
לפני 17 שנים. 30 באוקטובר 2007 בשעה 6:08