הרמונייה ושלווה

הכרתי אותך , מעניינת , שנונה , מביעה הרבה רגש בכתיבתך

קל להתחבר לשם , כי כנראה במקומו של העצב כולנו אחים/אחיות לכולנו תמיד יש מילות חיזוק
כולנו מייעצים איך לצאת משם , לכל אחד מאיתנו יש משהו להגיד לשני , אנחנו תמיד "יודעים"
בדיוק מהי הדרך הנכונה לצאת ממצב העצב .

אבל אולי אנחנו טועים?

אולי כתיבה טובה , מעניינת , באה רק ממצב של עצבות ?

אולי בלעדיו מאד קשה להתחבר ?

אולי להיות עצוב זה מצב רצוי ?

לכל אחד מאיתנו ישנן מחשבות המשרות עצב , אז מה?

אולי כשמנסים קצת לצאת ממנו מגיעה יחד איתו "חבילה" מעניינת הרבה פחות ?

משעממת ?

חסרת צבע ,

אז היכרתי אותך כי בתוך העצב ושם נשמעת מאד מחוברת , מאד נחמדה ,

אולי להתחבר לאדם ממקום של עצבות זו אינה הדרך הנכונה?

לא נורא , עבורי זו הייתה התנסות ש"זימנתי" לעצמי , משהו בוודאי אלמד מזה

אני תמיד פתוח לשיחה , דרכי אינה תמיד מובנת ולכן במקומו של העצב אני אדם אחד

ובמקומות אחרים אני שונה .

היה נחמד , ודלתי תמיד פתוחה

שמחתי להכיר !!!