זרעי קיץ

מקשיב לחדשות ברמזור אדום.

משתדל לשמור על אופטימיות, בכל זאת אנחנו במלחמה כבר שלוש ומשהו שנים.

מכונית מצטרפת בנתיב שלידי. יש שם מישהי ששרה לעצמה, זה שיר של הצ׳ילי פפרז והיא ממש עושה את התנועות של הזמר, כאילו אף אחד לא רואה אותה.

זה קצת מפגר בעיני, תמצאי לך תנועות משל עצמך.

הפרצוף שלה נקי כזה, לא רק מקלחת ושגרת טיפוח,היא נראית אחת כזאת שלא עושה דברים רעים.

אני יוצא מהרכב, דופק לה על החלון ומסמן לה לפתוח אותו, שולף את הזין, כן ככה באמצע היום ,זה לא מנומס אבל זה מה שזה והיא מתחילה למצוץ.

טוב די, לא להמציא -

יש מלחמה כבר שלוש ומשהו שנים.