לפני 15 שנים. 23 במרץ 2009 בשעה 1:06
קצת כמו האילתורים של פעם, אבל על רקע שחור. אני לא רוצה בבלוג הזה, לא באמת. אני רוצה אותו באור. פרט לעדינות שלי לא נותרו לי הרבה נכסים, ואני מבכר לא לאבד אותה. אתה רוצה לשמר בעצמך את מה שאתה אוהב. רק משפט שנזכרתי בו במהלך היום:
ever tried, ever failed, no matter. tray again, fail again, fail better
worstward ho
איזה שם גאוני לנובלה. ופתאום צף לי שיר שלו. אבל לא אביא אותו כאן. שוב לא להשתרע על יותר מדי שטח. לא להלאות.
אני מנחית את היד על הידית של המאפרה המכנית והיא נתחבת פנימה, והדיסקית מסתובבת, נקיה, והמאפרה ריקה.
הבה נהיה תמציתיים:
מצחיק. קיבלתי את alice ב"מומלצים לך". טוב למלנכוליה:
הכי טוב למלנכוליה. לא לצחוק, הלו!
ביקון ת'יאטר, בחיים לא התאמצתי ככה להיות תחמן. הצלחתי לרמות ספסר שחור מניו יורק ונתתי לו 120 דולר אחרי שהוא ביקש 70 דולר לכרטיס ונכנסנו להופעה של שלוש שעות של הג'וקר מפאלו אלטו שמוכר את עצמו בתור אלכוהוליסט מהמיד ווסט.
הייתי נותן הרבה בשביל ברבון מהתחנת דלק באילינוי, בשברולט עם ההגה הקפוא. הלאה, מה עוד מומלץ?
יו, זה דפוק לגמרי
&feature=rec-HM-fresh+div
אין לי שום זיכרון שהדבר הזה היה.
טוב, זה גם לא מאוד יפה.
אבל זה מתחבר לי:
&feature=rec-fresh+div
טוב, לא היה מאורע בלתי רגיל. היו מאורעות לגמרי טריוויאליים. קניתי מכנסי טפלון, ז'קט ספק קרדיגן, עשיתי ספונג'ה חצי בית וזרקתי איזה 15 בקבוקים ריקים.
