לפני 15 שנים. 9 באפריל 2009 בשעה 0:48
בהתחלה זה התחיל לכתוב באותיות אנגליות. אמרתי, אולי חבל שאני מרגיש כפוי (מונח שאינו שלי) להחליף את הצד של האותיות. אולי מוטב ככה. ואז (אני אוהב "ככה" ולא "כך", למרות שאני מרגיש כפוי) ונהיה בטלוויזיה "ציד הצבאים". אם יש משהו משותף לצופי "הוט" ו"יש" זה ערוץ "הולמרק". כרטיסי ברכה, כרטיסים לרכבת, מוניות שרות מצוירות שאם יום אחד באמת נזדקק להן, הן שם. מה שאני אוהב ב"כלום" זה את החופשיות. ובכן, ובכן, אולי נתחיל בכך. מה שלומך? אני שואל, שואל מפוסק, שו, אל. איך היה הסדר? אי-ך. ?
?
אז נהיה בטלוויזיה צי ד הצבאים. אני לא יכול את זה לראות אב ל אני יכול לזכור. ה יה משהו די קשה קולנוע ניצן. קראו לו ניקי, את זה אני יודע. מי לא השתגע? מי השתגע ונשאר בחיים?