לפני 15 שנים. 3 במאי 2009 בשעה 15:05
התווך נשאב מבין הפרודות. אל מול הנשגב אני יכול רק בפשטות להניח יד על ירך.
שלא כדרכי, התקלחתי לאט מאוד, ממרק כל תא. יצאתי והתנהלתי ועשיתי את מה שלשמו יצאתי, מסתכל לאנשים בפנים, יושב על ספסל ברזל, נשען על דלפק, וחזרתי עוד לאט כפליים, כל צעד הוא הרמת רגל והנחת רגל וחוזר חלילה, מרגיש כאילו המשקל שלי הוכפל בדיוק, כי בכל תא יש לי מידע חדש.
כל מה שהוא את ימתק לי, ואני אמתק לך. אמתק ללחייך, לאוזנייך, לגשר אפך. אמתק לסגור עינייך ובהיפקחן אמתק לאישונייך. ואעשה את דרכי מטה בשובל מתיקות לאופל המתוק עד עילפון