שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

קורץ מבוץ

לופוס? קאנם?
לפני 15 שנים. 6 במאי 2009 בשעה 21:58

מי שלא שמע חמור נוער
לא מכיר את שירו של הצער.
בעפעפיים שמגרשים זבוב,
הוא לא מגרש את המראות,

איך במגרשים, בכלובים, בחצרות.

הוא לא שר על הדם. השיר שלו דק
יותר. הוא מזמין
אותך לרכב.
לשים אצלו יד על הגב.

לא צריך אוכף, לא צריך אפסר.
גם הנוף נשאר בדיוק אותו דבר.

התבגרות מאוחרת - מה הוא רואה החמור?
לפני 15 שנים
כורך על עורך - בעיקר הוא רואה שחמורים קשורים ורע להם. שהמילה "לחמר" היא בעצם נרדפת ללהכות (מילונית, לא כהתיפייפות) במקל. חלק גדול ממה שהוא רואה הוא לא מצליח לנסח, כי הוא חמור, אבל חמור רגיש.
לפני 15 שנים
כורך על עורך - וחלק אחר הוא פשוט מכניס בנעירה, כי הוא חס על בני האדם ולא רוצה להגיד את זה במפורש.
לפני 15 שנים
התבגרות מאוחרת - אז למה הוא מזמין אותך לרכב?
לפני 15 שנים
כורך על עורך - הוא מסתכל מהצד. הוא מזמין אותך לרכב. הוא חושב שסבל זה סבל, ושסבל של חמורים וסבל של בני אדם אינו שונה מהותית. הדרך שלו להבין סבל של בני אדם הוא דרך זה שהוא מכיר סבל של חמורים. הוא חושב שהוא יכול לעשות משהו אם את רוכבת עליו, לא ביחס לנוף, הנוף נשאר אותו דבר, אבל הרכיבה בלי אפסר ובלי אוכף מאפשרת איזו היחלצות משותפת
לפני 15 שנים
התבגרות מאוחרת - אני מבינה.
זה חמור יפה.
לפני 15 שנים
כורך על עורך - ( :
לפני 15 שנים
כורך על עורך - למרות שלמשורר הנעירה נהירה
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י