לפני 15 שנים. 6 במאי 2009 בשעה 21:58
מי שלא שמע חמור נוער
לא מכיר את שירו של הצער.
בעפעפיים שמגרשים זבוב,
הוא לא מגרש את המראות,
איך במגרשים, בכלובים, בחצרות.
הוא לא שר על הדם. השיר שלו דק
יותר. הוא מזמין
אותך לרכב.
לשים אצלו יד על הגב.
לא צריך אוכף, לא צריך אפסר.
גם הנוף נשאר בדיוק אותו דבר.