לפני 15 שנים. 23 ביוני 2009 בשעה 10:12
אין לי מושג מה יהיה התוכן של הפוסט הזה. אני רק יודע את פרוש הכותרת שלו. אני יודע שאני נמצא שם. קצת חושש, מאוד מעורר ומגורה, אבל ברור לי שזה לא מעט. פתח. "אוברטורה", כמו באופרה, סליחה על האסוציאציה. יותר קרוב מהסף. גם הפוסט הזה, כנראה לשם כך הוא נועד. לתאר את המהלך מבחוץ פנימה. לשמש הקדמה. להיות חלק מהבקעת הדרך, חלק מהכניסה, חלק מהקבלה. או הסירוב. באיזה אופן זה יהיה? בתוך הגוף, ללא חולצה, גל חום שוב שוטף אותי, לפעמים באגרוף קפוץ, לפעמים נינוח, לפעמים קודר, אבל כרגע, שקט. רק פתח ומשאלה.