קורץ מבוץ

פתאום נהיה לך צבע
אישה. איך
מתחמר לי מכל הדברים דבר.
אני ארכין את הגב ואגיד לך לרכב
ואת רכוב תרכבי. על הרקב.
הרכב ירכב עלייך רחב.

שעות הוגה בו. הוגה רק בגב.

אישה אני קורא לך, רואה לכיוון
והצבע שלך מתעבה ומרצין ונפתח

והרי מלכתחילה היית עם הצבע שלך

שעכשיו מכרסם את קצותיי כמו דגים קטנטנים.
אישה ועצום והצבע סוגר עפעפיים
נינוח פתאום, בגינת סחלבים מתרווח,
רואה מה שרואה (סוד) (מה שזה)
בשוליים זהוב,
בתווך ורוד ולבן