כתר ומלכות עולם

כן, הלו 009 מתקשר לבקש סשן
כן, מי לורד (שלפעמים מרשה לי להצליף -מלכה לרגע אחד!) צריכה את אישורך הסופי
ממש רוצה, מפחדת, ויחדיו מתרגשת
מדבר עימי סאב נוסף- בשביל מה את עושה את זה -מה? הוא מושך אותך?
מה הקשר???
יש לי מה ללמוד! לא באתי לכאן בכדי לחיות כסאבית מלכה או סוויצ'רית
באתי בכדי לחוות! להיות לרגע אחד כולם, וכל אחד מהם.
אין לי רצון להיות מלכה לתמיד, ולא סאבית לתמיד ולא כלום...
אוחזת בחוקים כי אלו כללי המשחק של ה BDSM,
בחיים האישיים שלי ובמגרש המשחקים הפרטי שלי החוקים משתנים ואף נעלמים.
טנטרה- אין גבולות, הכל אפשרי, הכל מותר, הכל בגדר היכולות בלבד

לבנתיים
המשך משחק מהנה
לי לכולם
ו... בהצלחה לעצמי עם 009 (מתה מפחד 😄

יום שישי ועד לשבת, אחרי "הזעזוע" הראשון של יום שלפני
רוצה עוד... עוד ועוד. הולכת ברחוב כמו איזה גורת חתולים חרמנית שלא יודעת מה קורה לה שם מאחוריים.. לעומת חוויות הטנטרה שכל דבר עושה לי תחושת אהבה גדולה ופתיחת לב. כאן התחושה היא בעצמי בלבד, קצת מרגיש לי אמפאטי מצידי. אבל לטובה בלבד הכול מבחינתי הוא לשם לימוד והכרות עם עצמי.
החלטתי לקחת עימי את הביצים הסיניות שמרקדות להן כמשקולות פנימיות.
הגיע הזמן לדעת מה שווה תרגולים של שנה וכמה חודשים כשהם בפנים בזמן הצלפה.
ואיזה שריר פנימי עודני לא מכירה.
נו לימיט אחרי שהחלפתי כמה פעמים תחתונים ואף מכנסיים
הגעתי בשלום. רוצה סשן.. תנו לי בסשן!
הנה שוב שני דרקונים עליי, חווה את התשוקה שיוצאת מתוכי בזמן שיוצאת מתוכם תשוקת העליונות.
על העמוד.. כן זה טוב. ככה, ארוטי לגמרי מדהים ומלהיב.
הטוסיק הקטן והבתול שלי לא רואה גבולות- מסתבר.
אני שפוטה של שניים אין לי לאן לברוח (תענוג 😄 יאללה בלאק הולכים להכניס את הכדורים.. אני רוצה!
הוא קצת משדר דאגה מסוימת.. “את בסדר, הכול בסדר?” שתוק כבר!
אני הדבר ההכי בעולם שיודע בדיוק מה הוא רוצה!
והנה אני מובלת אל החדר החופשי. מונחת על הכסא ובלאק מתחיל.. אוווו זה רוקד כמו שבכל תרגיל שעשיתי אי פעם הם לא רקדו כך. אני מתעוררת מרטיבה כל הצלפה מצידו גורמת להם לרקוד וגם אחרי הצלפה. גם כואב וגם רוקד אוהו! איזה סשן מדליק...
הנה זה לא מאחר לבוא... אני שופכת את המנוע הראשון.. רגע אחד! בטנטרה לא גומרים! אבל זה בסדר, המורה לטנטרה תמיד אמר "בנים לא לגמור. נשים, עד שאתן גומרות אז....”
טוב, זה ידוע שכשאישה מצליחה להגיע לראשון זה מגיע בצרורות.
האמת הרבה חשבו שקרה לי משהו... לא נראה לי שהיה להם מושג. אפילו אחד שאל אם זאת אורגזמה או גמירה... מה נראה לך אדוני הבורר?? את שיעורי האורגזמות שלי התחלתי ממזמן. כל הנייר שהיה בתחתון לא הצליח לספוג את הרטיבות המדהימה.
טוב המשכנו לרחבת הריקודים ממממ... משהו, שני דרקונים על הטוסיק הבתול/לא בתול שלי זה כבר השני על הבוקסה הדופקת בסאב.. ונראה לי שבתוספת שני בחורים סקרנים בוהים לי בפרצוף ובוקסה זה היה לא רע בכלל 😄

משם לצלב, גור ירד לי ולא הסכמתי לו להתערב לתופעה הטבעית אז הוא הלך, אני אכלתי קצת סרט שהוא נעלב ומצד שני בלי גור הסשן תמיד נראה לא שלם.. הכול בסדר אף אחד לא באמת נעלב רק אני זאת שחשבה יותר מידי בזמן שמענגים לי את הפטמות בשוט מכאיב ביותר.

משם גור בחר להמשיך את הסשן מממ מכאיב בטרוף בטוסיק, כל אחד כזה מרעיד את הכדורים לשלושה ואפילו ארבעה פעמים וחזק ביותר. (מי שמנוסה או ניסתה מבינה למה אני מתכוונת).
שוב בפעם השלישית, הפעם רעדתי בטרוף.

הוצאתי את הכדורים .
שני ה- DM פיתו אותי למקומות שלא חוויתי שעווה, קרח והסלייסר המפחיד הזה.. שוב, צחוק של מבוכה בהלה ועונג. ואז לכאב האמיתי. הרגשתי כאילו אני במיטת ניתוחים מלא עיניים סביבי קצת מרגיז.

הנה שני דרקונים נתנו לי להתחלף והחזרתי כאילו לא ידעתי אי פעם מה זה להיות סאבית..
כלכך אהבתי. למרות שעדיין אני לא יודעת לעשות זאת מאהבה.. אבל מה זה משנה כרגע, מה שיוצא, יוצא!

בבוקר המנהלת שלי בעבודה מסתכלת עליי- "רואים שחזרת מהמקום השחור הזה". ואז היא שאלה היית שם? לרגע אחד כמעט ואמרתי לה לא, ואז בשנייה נפרץ המחסום ויצא מפי- "ברור, למה נראה לך שלא אלך?!?" ומשם הראיתי לכולם את הטוסיק הסגול שלי גאווה וצחוק יצאו ממני כשהפרצופים המבוהלים והמסכנים היו בשוק, ותוך שנייה הפכנו את הכול לבדיחה והתחלנו להצליף לאחד/ת בשני/ה עם הכף והמצקת. הבוס שלי לא הבין מה קורה ניכנס למטבח קיבל דיווח נהייה אדום וברח ולאחר שעה התחיל להתוודות בפניי שהוא היה מוכן להיות המצליף ובשום פנים ואופן לא מקבל כאב.
וכך יצאתי מהארון, להורים אין מצב שאני אספר כי יש מצב שהם עלולים להגיע לחגיגה ואותי זה ממש יביך 😄 (כל אחד והסרטים שלו עם אבא ואימא) בקיצור שבת חגיגית סופ"ש מלהיבה במיוחד

ועד לפעם הבאה
רק חוויות ותענוגות 😄

לחנוכת בית הגעתי. חברים דיי מעניינים,המון פתיחות, בטן מתהפכת וכואבת.
משחקי שליטה- 80% בערך מתחלפים- סוויצ'רים
לבנתיים במקביל לומדת להיכנע, לא לגמרי, כמעט.. עד להיכן שאני יכולה.
להתבונן לך בעיניים בזמן שאני, אינני מסוגלת מנטלית לדעת שאתה הולך לסטור לי.
נושמת, מתמודדת ובאמת, עד כמה שנפשי יודעת לעשות זאת.
אתה ביומיום סופר לי כל רגע שבו לא הייתי גורה טובה ולא עמדתי בחוקים שהצבת לי.
על כל אחד שכזה אני מקבלת סטירה.
מעניין ואף מלהיב, ביומיום.
אך לגבי פני השטח, התוצאות מראות פחד שמלווה בכאב עמוק ללא מוצא נפשי.
והיכן זה באמת נוגע לי? הכאב? ובעיקר לפני הכאב? עצם המחשבה שאני עומדת לקבל סטירה,אמא'לה איזה פחד!!
יש שיאמרו - אגו, גאווה וכל הנילווים.
יש שיאמרו- הורים, ילדות, עקבות מן העבר.
ואני חלקית מזדהה עם הסמפטומים, עדיין לא מאמינה שזה באמת מגיע משם.

התחלפנו, הזדמנות מצויינת לדעת מי אני כשולטת. שוב עיניים רחומות מצידי אך מצד שני כל כך רוצה להשפיל ולהכאיב באהבה. אני לא זוכרת את כינוייך (סלחי לי) באת ואמרת לי לעשות את מה שאני רוצה ועושה לי טוב.. חזרתי אלך גור, אתה רוצה שאסטור לך. על כל סטירה כאב לי הלב, באמת.
כאילו אני היא הנסטרת. זהו די, זהו סימן ראשון לעשות רק את מה שמתאים לי!
אם יתאים לי לקבל סטירה ולסטור בזמנים אחרים, טוב מטוב.. כרגע לא טוב לי, מעמת לי מידי.

שיחקנו במשחק- "אף פעם לא עשיתי___"
מסתבר שאני סוטה לא קטנה 😄 ומסתבר שדום הוא חסיד לא קטן:)
ועוד גילויי מעניין עם בנות -השולטת שבי יוצאת החוצה כדבר מאד טיבעי. קל לי לשלוט על בחורה.


הצלפות בטוסיק, צחוק. ומישהו כ-קולי השני שבתוכי צועק לגור/לעצמי - "תחנך אותה היא צוחקת עליך היא בכלל שולטת במצב"
הוא הכעיס- ת'אמת צודק, אין ספק שהיו רגעים שבהם מצאתי עצמי צוחקת ולא מתוך הבושה או הכאב אלא גם ממקום שרוצה לשלוט במצב. למרות שאני עדיין לא סגורה על עצמי ברגע הזה... וימים וחוויות יעידו.

שני דרקונים לא פחות ולא יותר, מודה, זה מדליק לאללה 😄
דרגון שוב בפעם הלא זוכרת קורא לי, לא יודעת אם זה בכדי ללמד אותי להצליף או בכדי להצליף בי.
אני מובילה את העיניינים בת'כלס!
רואה שמצליפים באיזור בית החזה של אחד הסוויצ'רים- "בלק מה זה מותר? גמני רוצה!"
מודבקת למקרר, בלאק מצליף בקדימה שלי, בשדיים שלי!

שתבינו, בחיים שלי לא הסכמתי לאף אדם לגעת לי בשדיים שלי באכזריות ואפילו העדינה ביותר- שיא של עצמי.
יש לי חבר אחד שהוא טנטריסט ואני סומכת עליו והוא עליי ואנחנו מחליפים "סאשן" אורגזמת פטמות, מבחינתי נגעתי בגבול ואף חציתי אותו בלי שיקול!
וואו,
זה מתחיל להדליק,
גור בא וסגר את פי בידיו מדליק ביותר.
כל חושיי אבריי התעוררו-
שבעת הערוצים שלי נפתחו ותוך.. לא הרבה זמן
חוויתי אורגזמה מענגת בטרוף מהצלפות בשדיים שלי!!!

וואו!
שניי דרקונים אין ספק שעשיתם לי את הלילה!

חזרתי הביתה עם הרבה יותר הבנה עמוקה לגבי כאב ומה שבניהם.
תודה זוג אוהבים מדליק על הפתיחות בביתכם הקט 😄 (אשמח לדעת את הכינויים שלכם)

קצת ארוך..תיהנו

כמה ימים לפני שנחשפתי לעולם הזה כאן,
מורה לטנטרה הביט בי ושאל: "האם התנסית בסאדו מאזו? את נראית כאילו את מנוסה בעיניין". הדבר היחיד שהבעתי זה גועל וחסידות מסויימת.
אך גם הזדהות עמוקה שיש בי אלמנטים של שליטה, שאני מאד אוהבת לשלוט במצב.
אחרי שיחה עמוקה ודי חודרנית הוא הצליח להוציא ממני את מה שהמסכות שלי מצליחות להסתיר.
הוא נכנס בנפשי עמוקות יותר משחשבתי,
חזרתי מותשת ואף רוצה להחזיר לו, להכות את נשמתו עד דם! ולהכות את העולם את שמגיע להם, ולהחזיר לעצמי את מה שנלקח מתוך התכחשות אחת גדולה.
והנה לא עובר חג המולד, יום שישי הגיע. חבורת חברים מחפשים היכן לבלות את ערב שישי.
עברנו מפאב לפאב, יש הרבה פלצנות בעיר הזאת.
חזרנו לשכונה המוכרת והעוטפת בתקווה לגאולה וקצת הרבה ריקודים חופשיים וסקס ואולי איזה אורגיה קולקטיבית. מצאנו עצמנו בבית של אחד החברים רוקדים טראנס לשיחרור האנרגיות היינו 11 בסך הכל. זה המון אנרגיות, לא כך?
ירדנו שוב לשכונה קבוצה גדולה רוקדת בשכרות מטורפת.. והנה הגענו למקום שידוע שיש שם ריקודים ותחושה ביתית בלי הרבה פלצנות.
נכנסת, קצת אפל אך מרגיש טוב, כולם מחופשים- איזה יופי. מה, מסיבת תחפושות?
ואז ניגש אלי בחור (קצת הזויי) "נעים מאד, את מהכלוב?"
הסתכלתי ימינה ואז שמאלה "הממממ, לא נראה לי" ותוך שניה נפל לי האסימון איפה אני נמצאת, למרות שלא הייתי מודעת לכך ש"הכלוב" זה בכלל אתר באינטרנט.

ציפיתי לראות את החברים מסתלקים ואני איתם יחד. אף על פי שרציתי להישאר ולרחרח. לתדהמתי רוב החברים כבר הספיקו להתחפש ולהיעלם בתוך האנשים. טוב, סוג של אישור(-אף אחד לא יצחק עלי 😄
ישבתי לי בצד, מנסה להבין ולהבין- לא מרפה מהמחשבות. מה לי ולזה? אני באה מעולם הטנטרה בכלל, מעולם שליטוף עדין ורפויי מעלה את כל החושים להיי מטורף.
מה, מה הולך פה לעזאזל?
כרגיל כפי שאני מכירה עצמי ממש טוב, "הפנתי את עצמי" אל האדם שאם לא הוא, אני בספק מאד אם הייתי יושבת לכתוב כאן עכשיו באתר הזה על רקע שחור מאד.(כרגע)

הוא לא בתחפושת, מבוגר- סימן שיש לו מה לומר לי!
מתקרב, אני מסכימה בסימני גופי.
"נעים מאד אני 009", "נעים מאד אני ליליאן" (אמרתי את שמי האמיתי- כרגע זהו שם בדויי)
"את לא מכירה אותי?"
שוב,עיניי מרצדות ימינה ושמאלה, "לא.." לא מצלצל לך השם הזה?"
"בכלל לא.בעצם, אולי את המספרים 0, 0 ו-9, כן."
קיצור הסקרנות שבי התעוררה, ומהר מאד מצאתי עצמי שואלת את כל השאלות האפשריות. 009 וחבריו כנראה ראו משהו שאני לא ראיתי.
"להביא את המזוודה?" שאל את החברים ההזויים "כן..." כולם עונים
"לא...! לא צריך, בשביל מה?" נבהלתי 😄
והנה המזוודה נפתחת, לא הבנתי מה כל דבר,
חוץ מזה שהבנתי שזה- או מעור. או מברזל וניטים. או מעורבב בשני החומרים. לאט, לאט. דבר, דבר. אני שואלת, הוא מציג, ומנסים יחדיו.
כשהוא הגיע לאזיקים הבנתי שיש לי קלסטרופוביה קשה ביידיים. וכאן גם הבנתי את התרפיה המדהימה שיש בסאדו.
אני מבחינתי מלכה!! כך חשבתי לתומי..
ממש תמימה שכמותי!
קולר, הוא שם עלי קולר! "מגניב" אני אומרת בתמימות "כמו לפנקיסטים וללסביות" ממש התחלתי להשתעשע עד שממקום לא צפוי שרשרת תפסה את קולרי... מה? מה קורה כאן?!? "רדי על ארבע!". "אה, מה אני לא רוצה להיות עבד" וצחוק יוצא ממני של פחד, מבוכה, ומשחק יחדיו... "אני לא עבד" ומתגלגלת מצחוק.
מרימה את עיניי לראות מה החברים יגידו. ממש מניאקים כל מה שהיה להם לעשות זה להריע "כל הכבוד אחותי לכי על זה!" "בני זונות,תשתקו! אני לא עבד!"
נקשרתי לעמוד שליד, אני מבחינתי בטוחה, כי 009 לידי, מרגיש לי שהוא יודע מה הוא עושה.
פתאום התחילו להתקרב האנשים השחורים, הפריקים ההזויים שממש, אבל ממש מפחידים.
מה? איפה 009 נעלם מעיניי? אמא'לה מה קורה?
(וכמובן איך אפשר בלי?) בחור חתיך הגיע ואסף אותי,אז פתאום לא כזה התנגדי 😄
תמיד זה מתחיל מבחורים חתיכים- לפחות בחיים שלי.
הוא מגלגל את השרשרת שתופסת את הקולר ומקרב אותי אליו, מממ, מעניין, מחרמן משהו 😄
תרדי על ארבע, ירדתי כמו גדולה בצחוק מתגלגל כמובן.
מלכה מדהימה הגיע והמשיכה בתפקיד השולטת אני מבחינתי כל עוד בחור חתיך ואשה יפה בתמונה טוב מטוב! לא הפסקתי לצחוק בזמן ההשפלה הגדולה מול 11 מחבריי (חלקם נשואים,רוחניים,טנטרים,ושומרי צניעות במידה מסויימת..חח הזויי ביותר)
(מתגלגלת מצחוק בעודי כותבת לכם את הפעם הראשונה)
סיימנו עם הקולר, הבנתי, הפנמתי.
עברנו לשוט, צחוק מלווה ברצון לחוות, טוב מה עושים? החתיך שעומד מולי מרים את שרוולו מצביע לעבר זרועו ומסמן לי להכות...הצלפתי ומיד נבהלתי, אויש,הוא בסדר? אני הכאבתי לו?
פרצופי התעקם והפך לפני אמא רחומה. בפנים עמוק רציתי להמשיך להכות, אך לא הסכמתי להתוודות.
הכנות והשיחה שהייתה שם די הדהימה אותי. החתיך שמולי שוב מנסה לעצבן אותי במילים, "מי הרגיז אותך? מי נתן לך דוח? מי התעלל בך? תוציאי.."
הוצאתי, בזעם רב.
009 שואל לשלומי כמו דמות אבהית שכזאת, אני רועדת מזעם ועצבות יחדיו.כאחת שדי ערה לגופה, מבינה בתחושות, אך לא מבינה במילים מה קורה לי במערכות הגוף,

סיימתי את הלילה מרוב חרמנות יתרה עם טנטריסטית אהובה הבחור החתיך ועוד בחור בחצי אורגיה מעניינת- לא מוכרת.
אם הם לא היו מצהירים מי הם, הייתי בטוח רואה עליהם את סימפטום המתעללים ואף אנסים בפוטנציאל לא קטן 😄 בגלל ההצהרה והידיעה אז ראיתי בהם הדבר ההכי עדין שאשה יכולה לדרוש מטיפוסים שכאלה 😄
לסיכום, לפעם הראשונה אני חושבת שהצלחתי לבחור בדבש- כמו שטנטריסטית תמיד יודעת מה להביא לעצמה.
הרצאה נחמדה, כמה מסיבות רצופות, חברים נחמדים מאד.
סשנים חביבים ומחרמנים משני דרקונים מתחשבים.
ואתר מגניב שניתן לשתף ,לקרוא שיתופים ובעיקר ללמוד ממנו.

לא יודעת איזה צד אני,
אבל לא נראה לי שכרגע זה כזה חשוב.
זה יבוא, עם הזמן והחוויה.


ועד לחוויה הבאה... מסכמת את החוויות האחרונות בצחוק מתגלגל 😄

כתבתי המון.. מחקתי את כולם.
כמו סופר שקצת התבלבל בדרך.
רוצה לומר שכקהילה, די שמחתי לראות שאתם לא כאלו מפחידים כפי שזה נראה מהצד.
עדיין נמצאת בגאווה- מודה ומתוודה בפנייך, גור 😄
לא יודעת ממה אני צוחקת באמת- מכך שמכים בי בשוט או מכך שזה מחרמן ומביך?

לא מזדהה עם שחור.
מזדהה עם הנותנים ולא עם אלו שמקבלים.
עכשיו אשאל את עצמי-
מזדהה עם-
הנותנים להכאיב?
או הנותנים מכות?
ולא מזדהה עם-
המקבלים מכות?
או המקבלים את האפשרות לתת מכות?

זה רק מראה שעדיין יש לי הרבה פנים- לא מזדהה עם עצמי.

מגוונים בהירים ויפים של אור אהבה ומנסרה של צבעי קשת בענן,
האפלתי עצמי בתוך השחור,המזוהם וערפדי.

ולמרות הכל אוהבת לגוון בחיים בעיקר כשמדובר בעינייני נפש וגוף כאחד.
ומודה, די מחרמן כל הסיפור הזה.
ועד לפעם הבאה
בהצלחה לעצמי :)