Naivete

.

הזין שלי ואני התעוררנו היום חרמנים נורא
אפילו אחרי כל האירועים האחרונים...
הוא אחלה, הזין שלי
גדול כמו טיל, יפה כמו פסל, וחרמן אש.
- את מי נזיין היום, זין?
- V מותק, את מי שרק נרצה!



העולם מפשק לי רגליים
ואני הולכת לקרוע לו את התחת.

.

.

You are as sweet as candy
So sweet, you make my mouth water
Kiss is sweeter than an apple pie

If you had a choice
He'd be your pick
But Lollipop is mine

Sweeter than candy on a stick...!

.

שמחתי על האאוטפיט.
שמחתי שבאת.
שמחתי שבאתי אני, סוף סוף.
ועל האוכל והיין והשיחה והחברה...
שמחתי על הברכות המרובות.
ועל כל האהבה שנוהרת לכיווני.
שמחתי על מה שכן,
וגם על מה שלא.
שמחתי על הטלפונים.
גם זה שלא היה כזה נעים.
שמחתי בגלל הכלבה והחתולים.
שמחתי על הנוסטלגיה.
ועל כל החידושים.
שמחתי שחידדתי לך.
שמחתי שהיית בשבילי.

יום הולדת שמח לי, ממש ממש.

היום נחתתי.

לא מפריז, זה היה שלשום.

נסחפתי על גבי רוח סערה, פרוצה, אלימה...
כבר שבוע שאני נלחמת בברקים וברעמים.
ומפסידה במאבק.

והיום נחתתי.

לפני זמן לא רב, חשבתי, כמה אני חזקה
כמה אני יכולה להכיל
הכלתי כבר הכל בעצם, ויצאתי בקצה השני של המנהרה.
אחרי זה, הכל זה עניין של זמן.

כמה טעיתי.

שכחתי כמה דברים, כמו שגם אני במשוואה הזו.
אני, עם כל מה שאני מביאה עימי.
הרי איני רק מיכל, או כלי, או חוט מוליך.
אני מביאה עמי עצמים שונים:
אהבה גדולה
פחד גדול
נתינה עצומה
ומצוקה קיומית.
אכזבות, וכאב
ורגעים של אושר.

בתוך הסערה, הכל מתערבל.
טבעה של סערה,
הוא שהדברים השקטים, הרגועים
אינם מתבטאים שם.
סערה מוציאה את הכוחנות
את המלחמה
את התשוקה
את כל הדברים שסוערים בתוכינו.

פערתי פה, והסערה נשאגה מקרבי.
וסחפה לתוכה את כל מי שעמד בדרכה.
כולל אותי.

ואז נחתתי.

אבל היו חללים.
היה כאב גדול
וסגירה של שער
דלת שנטרקה.

הסערה זורה הרס.
אבל אני עכשיו שקטה.

...

אני יודעת מה טוב.
ואני כלולה בזה.

.

חשבתי על המדבר
בתור מקום להתנקות
ומוחי פתאום נמלא חזיונות
ובכלל לא יצאתי עדיין לדרך

---

חזיון

שחור
לא מדבר, זו הייתה רק נקודת התחלה
אין כוכבים, אין רוח
רק שחור
ופתאום עמוד אור
כמו אש קרה
כחולה
ואנרגיה מתחוללת בה

ואתה עומד שם
כמו בזרקור ענק
עירום
עיניך עצומות
ראשך מוטה מטה, מעט
עומד זקוף
והאור-אש שוטף אותך

ואני פתאום חשה שאני גם
בצד השני של מעגל האש-אור
והאש מחוללת בנו, שוטפת
מקלפת את כל השכבות
את כל המשחקים
את כל הכאבים
את כל האגו
את כל ההסטוריה
את כל השכבות שמותירות החיים
את הכעסים
את המניפולציות
את הסביבה
פשוט את הכל
קליפה אחר קליפה

עד שנותרת רק הליבה
ליבה מול ליבה
באור, באש הנקיה
הכל נקי

ואני מתבוננת בך
עומד
זקוף
עינייך עצומות, אך אני חשופה לך
ותוהה, האם גם עיניי נראות ככה
והרי אני רואה הכל כל כך ברור

עירומים, חשופים
נקיים.

.

דיאלוג

מחשבות כמו שיחות
או אולי בעצם מונולוג
הצד השני ברור
אך לא באמת נשמע

ואני עונה, ועונה, ועונה

אומרת לך כמה אני מבינה
כמה אני שומעת
גם אם זה לא עובר
מחכה שזה יעבור
או לא,
כשזה עוזב אותי זה כבר לא שלי
רק שלך

ואני אומרת לך
שאני שולחת חיבוק
לא פיזי
בכלל לא קשור
משהו מהנשמה
משהו מכיל
משהו אוהב
מלא חמלה

חיבוק עז
שתופס את הבפנים של
ואינו מרפה ממנו

אתה מזלזל
אתה מתנגד
אתה דוחף

אבל אז מה?
זה לא נוגע שם
זה ישר לנשמה

ואני מספרת לך
שכל יום אני שולחת אחד כזה
ואם אינך מרגיש
זה גם בסדר

זה כבר שלך
וכשתרצה את זה
כמו פקדון בבנק
תוכל לפדות
המון אחיזות, חזקות
מזינות
שמחכות.

.

חלום

מתקשרת אליך ושואלת
"מוכן שאבוא לעשות לך סשן?"
אתה לא עונה, נבהל
כי זה לא סתם סשן, זה ברור איכשהו

הלכתי למקום אחר
חזרתי אחרת
למדתי את התורה כולה
ורכשתי כלים

אז אתה מהסס
ואני קצת מתעקשת
"אתה צריך את הסשן הזה"
ואני עומדת, נישאת מעליך
לא כי אתה קטן
אלא שאני פתאום מצאתי מקום לצמוח בו
למימדים בלתי אפשריים

כמו דמות בסרט מד"ב, ישות על
אני פתאום מחוללת, מסובבת
ידיים וכלים וחבלים
ואתה חסר אונים מול הסערה

אבל אתה באמת צריך את זה
ממרומי העננים אני מסתכלת עליך
ורואה הכל
הכל
הכל

ויודעת בדיוק במה לגעת
ואיפה ללחוץ
וכמה לדחוף
ואיך

ואתה
רוטט, מזדעזע
ואט-אט שקט
עובר לפאזה אחרת
למודעות אחרת
ואני נושאת אותך על כפי
בין העננים

ושם, אתה משאיר מאחור
את הגשמי
את המלוכלך
את המעוות
את כל המשקולות
ודואה

וכשאתה חוזר לעצמך
אתה חוזר אחרת
קצת

אי אפשר הכל בבת אחת
אבל כשרואים את האור
כבר אי אפשר לחזור אחורה
והאור ממש לגמרי שם

ואני עוד אשוב

.

נישאתי על גל אהבה
שלא ציפיתי לה כלל
חברים של אמת יש לי
וזו ברכה שאין לה שיעור.

גיליתי דברים שלא ידעתי
עלי ועליו, ועליהם
וזה טלטל אותי לא מעט.

התאכזבתי
מאלה שבאו עם אינטרסים
או שלא באו בכלל
אבל גם על זה אני מודה,
כי רוצה לדעת את זה.
לדעת מי אמיתי ומי לא.

דיברתי, אמרתי מילים אין ספור
בעיקר לעצמי
באישון לילה.

ושרתי. כמה שרתי פתאום.