Naivete

.

שוב נוכחתי לדעת היום כמה החיים שלי טובים. כל כך טובים שבא לי להתפקע לפעמים. עד כדי כך שאני מדי פעם פשוט פוחדת שאגזים איכשהו, שאלך צעד אחד יותר מידי.

בא לי לעשות משהו שונה. עוד לא החלטתי מה. חחח, אני שומעת כמה שצוחקים עכשיו, כאילו -- מה אני כבר עושה אם לא את השונה והמשונה... אבל אני מתכוונת למשהו אחר בכלל. זה צורך עוד מחשבה.

אולי אפילו משהו לגמרי רגיל. זה יהיה לי משונה, לא? :))

ועד אז... מתוכנן חג שמח שמח... ומאחלת לכולם כזה. באמת לכולם. היה איזה איחול היום שאולי לא לגמרי בא מהלב, אבל במחשבה נוספת הוא אכן כן. לגמרי.

אביב זה הכי הכי........

ויאללה, בואו לשוק העבדים ביום חמישי. אני מציעה למכירה מטעם מיוחד :))

.

כתבתי פוסט משעשע, אבל משהו בפורמט התפקשש, ואז החלטתי שאולי בעצם הוא לא נועד לצאת לאור העולם. העיקר ששעשעתי את עצמי 😄

***

בכמה מהפוסטים האחרונים יש חוט מקשר... בדברים שקורים עם סיבה, בדברים שקורים שחדשים, בדברים שקורים שצפויים... באיך צדקתי תמיד מוכחת בסופו של דבר :))
(טוב, אני שוב משעשעת את עצמי, ולמה לא, הרי לכתוב בבלוג זה ממילא סוג של אוננות, אף אחד אחר בעצם לא קשור, אלא אם כן זה בעיני רוחי :))

***

רוחות מהעבר צפות לכיווני. כל פעם ממרחק אחר. אבל תמיד תמיד מוזמנות, מתקבלות... אני טיפוס סנטימנטלי אני.

***

אני נורא נורא אוהבת רגעים כאלה של, כאילו, "דה!"... זה כי בדרך כלל אני זאת שמסבירה מקורות של מילים, רפרנסים תרבותיים, את מה שמאחורי... הקטע של העברית לפעמים מפיל אותי. יודעת מה זה עבודה סיזיפית. פשוט לא הבנתי את ה*למה*. כאילו, דה.

***

עוד שיא חדש השבוע. עוד היי, עוד עומק. עוד אתמכר...



If you act as you think
The missing link
Synchronicity

.

Synchronicity הוא קונספט שמלווה אותי לאורך חיי. אני לא חסידה של אמונות תפלות, ואין לי הרבה סבלנות לרוחניות פסאבדו אינטלקטואלית, ואני לא מחפשת משמעויות מעבר למה שאפשר להבין מהדברים עצמם.

ועם זאת, למושג יש משמעות, ולתקריות שמלוות את המושג יש משמעות. לא תמיד למקרה עצמו... התיאוריה שלי היא שאנו רואים את החיבור בין דברים כי אנחנו ערים לכך. כי אנחנו מסתכלים. כי אין לנו יותר מידי בלגאן בראש ובעיניים, וזה נותן לנו את כושר ההבחנה.

ולמרות שלא תמיד היה לי שקט פנימי (נהפוך הוא), כמעט תמיד הייתה לי ראיה. זה בא אז ממקום של דריכות. סוג של השרדות.

ואז גם עברתי תקופה שה- synchronicity נעלם מחיי. ממש הרגשתי את חסרונו. זו הייתה תקופה של חושך מהרבה בחינות.

לא כל כך שמתי לב שהוא חזר. והרי כל כך הרבה חזר אלי, עם ריבית והצמדות. ופתאום נהייתי ערה לכך שידידי משכבר הימים הוא שוב לצידי. ותמיד כיף לראות מכרים ותיקים. אבל הבחנתי מיד שאני לא רואה אותו כאז. היום, אני מרגישה את ה- synchronicity ממקום שקט מאוד. מקום של התבוננות. דברים באים אלי בגלים, איני צריכה לרדוף אותם. דברים שוטפים אותי, ואם הם לא מתאימים לי, אני משחררת, נותנת להם לעבור. ומה שכן, אני מושיטה יד ולוקחת, ברוך.

אבל לוקחת :))

.

אז מה היה לנו פה
אלילה ממרומי אולימפוס
עבד חמד שרומם
שני שולטים מושפטים
כאפה של הלייף,
האוזניים שלו עדיין מצלצלות.
דרינק on the house,
רק חודש באיחור.
הזוי הזוי, בטח הזוי
למה איפה אנחנו...
נשיקות חיבוקים זיונים
זיוני שכל...
עקבים קטלניים
המחוך ששוב הוכיח את יעילותו
ארוחת ערב, ארוחת בוקר
וכלי הרס שעוד לא הוחזר למקומו.
אולי עוד יהיה בו שימוש...
חברים חדשים בפייסבוק
חברים זה תמיד הכי הכי 😄

סופשבוע נעים לכולם :))

.

מרשה לעצמי לפעמים
בכל זאת
טיפות של ילדותיות
(במובן של childish, לא childlike....
מי שלא מבין שישאל)
טיפות של שמחה לאיד
טיפות של שחרור מהרמה שאני בדרך כלל מצפה מעצמי

זה כולל לצחוק על אנשים שעושים מעצמם צחוק (ולא יודעים את זה)
כי זה לא פוגע, הם לא מודעים
זה הכי מצחיק כשהם לגמרי רציניים 😄
זה כולל להרשות לעצמי הרגשה של self satisfaction
כשאנשים מוכיחים לי את צדקתי...
(לא צריכה שהם יכירו בזה, מספיק שאני רואה)
זה כולל כאמור שמחה לאיד, כשאנשים רעים שמים לעצמם רגל

באף אחד מהמקרים אני לא פעילה -- לא גורמת להם ליפול,
לא צוחקת בפניהם, לא קופצת באמירות של "אמרתי לכם!"
אבל בחיי שזה חלק כייפי של החיים הפנימיים שלי
מין guilty pleasure

הבעיה היחידה היא שאנשים כאלה יותר מידי עושים מעצמם צחוק
תמיד שמים לעצמם רגל
שוב ושוב מוכיחים מחדש כמה הם מגוחכים
ואז ה pleasure נהייה יותר מידי guilty
כי זה פשוט לא יפה לצחוק על הנכים.

אז טיפה של רחמנות עלי... די להיות כל כך צפויים.
תתעלו על עצמכם.... תפתיעו אותי...
Please....

.

בתולת ים גם עלתה בחיכי
איזו בתולה, שרמוטת ים
סירנה...
שרה את שירה המהפנט.

ואללה, גם הושלכה חזרה למים.
בעדינות 😄

...

ואגב שירה,
שמחה לדווח על האקט החדש
שעלה לבכורה על במה קסומה
ועשה גלים 😄

...

ונפטון אחד, נתן לי מתנה קלשון
כן, הוא ידע מה הוא עושה...
הכוחות הנסתרים שבי...
עושה איתו קסמים.

...

הים הזה, מקום הזוי
ויפיפה
ומתחדש תמידית.
צריך רק לזכור לנשום.

.

יצאתי לי לדוג בים הגדול
עם חכה משוכללת
ופתיון טרי.

ידעתי בדיוק איזה דג אני רוצה
והחלטתי שכל מה שלא זה, נזרק חזרה למים.
רק הדג ההוא ישביע אותי, לא רוצה אחר.

ובכלל, דיג זה נורא כיף.
תמיד אפשר להשוויץ במה שתופסים,
ואפילו עוד יותר על זה שלא תופסים וחמק לנו 😄

תוך דקה וחצי בערך, החכה מתחילה לרעוד,
להשתולל.
השלל שלי נמצא.

זה שרציתי?
לא. נזרק בחזרה.

עוד דקה דקותיים...
נזרק בחזרה.

אז אני בשלי, ממוקדת.
והחכה ממשיכה לרטוט ולהרעיד.

בסוף, חזרתי הביתה עם שלל דגים.
וזה שרציתי?
נראה לכם?

בקיצור, יש פה סעודת מאכלי ים,
ממש משתה כיד המלכה.
ויש בו הכל מכל וכל...

ורק לא את הדגיג ההוא.
ולמי אכפת בעצם :)

.

יש כמה דברים שמחרמנים אותי במיוחד
והם כולם קרו כמעט בבת אחת
אבל עכשיו, אני כל כך עייפה
וכל כך צריכה לקום מוקדם
שאני פשוט הולכת לישון.

לילה טוב...

:))

.

לא ידעתי
ולא באמת תיארתי

עם כל הידע שלי
שנותיי
נסיוני
האינטלקט שלי
החקירה שלי
הסקרנות

ממש אבל ממש לא הבנתי
ומה שתיארתי...
קטונתי 😄

ווי ווי ווי

עכשיו אני יודעת
אבל ממש ממש
ו...

אין דרך חזרה
:))
:)))
:))))