ימים אחרים

״אתה יודע שעוד מעט חג האהבה? ״

״עוד פעם זה?!״

״כן״

״אני לא קונה פרחים ושוקולדים וזבל משיין אין לי סבלנות לטמטום הזה. 

בואי אקנה לך אייפון 12״ 

״ טוב אבל גם איירפודס ו12 פרו !

אני שווה את זה אתה מקבל אחלה סקס בתמורה״

״מה שתרצי בייבי שלי רק לא לבוא כמו דביל עם זר פרחים.. בבקשה אני מתחנן.״

ואני מה כפת לי להסכים לא סובלת את הזבל של שיין פרחים עושים לי לכלוך ושוקולד יש גם ככה תמיד בבית. נשמעת לי אחלה עיסקה, זה לא שאני מקבלת פה איזו מתנה עלובה.

ואומרת לו: טוב בסדר כאילו חצי מרוצה. שלא יחשוב שעשה פה עיסקה טובה.  

״עכשיו.. 

תביאי תביאי את הנעליים שלך ושבי לי על הפרצוף.״

אמר וקיבל. 

 נסענו וקנינו המון דברים לארוחת בוקר של שבת שהוא ככ רצה, כן גם לו יש רצונות לפעמים. בשבת וכבר לא ככ בבקר יותר לכיון שלוש אכלנו וישבנו בסלון מחובקים.

בא לי שנראה סרט פורנו להוריד לך את המכנסיים ולגעת בך, בא לי לגעת בך. הוא אמר והסתכל עליי ככה במבט הזה שלו.

בסדר, אני עונה רק בוא נעשה את זה במיטה.

אבל כאן רואים את זה בגדול.. בוא בוא לחדר מאמי שלי, הגודל לא זה שקובע.

נשכבנו במיטה כשאני שוכבת על הצד והוא מחבק אותי מאחורה הפה שלו באוזן שלי, מחזיק את הטלפון ביד אחת ובשניה נוגע בי.

בשקט כזה באנטימיות, אני הוא והפורנו ושאריות ארוחת הבוקר המאוחרת שנשארה על השולחן עד 1 וחצי בלילה כשיצאנו מהמיטה שבה גם אמרתי לו בשקט הזה שלנו כשהוא מדבר על האנשים הבודדים שמסתובבים בעולם הוירטואלי,

יש לנו משהו שאין להרבה אנשים.

אני חושבת  על התקופה שעברנו. על השנה האחרונה.

איך פעם בתקופה הדרמתית של חיי אי אז בשנות העשרים + שלושים + חשבתי והאמנתי שצריך למות כדי להוולד מחדש. עכשיו בגיל 40 אני מבינה דברים אחרת.

אפשר גם להשבר לרסיסים קטנים קטנים

ולהבנות מחדש, לא צריך למות. משם לקום מחוזקים יותר קרובים יותר אבל כן, שבירים.

ולדעת ולהיות בטוחים -

אין דבר שיפריד ביננו - אין.

הכוח הזה שיש לך להוציא אותו החוצה מהבית בקור של ינואר כשבא לך מילקשייק בננה עם קצפת למעלה ויש בכלל סגר. ומה אם יעצור אותי שוטר וישאר לאן אני נוסע?! תגיד שהמלכה שלך רוצה מלקשייק. לך כבר! 

אוח עול הכתר ככ שווה את זה 👸🏻

אולי זה המרחק מבנס קוקיס הבריטי שנכפה עליי בגלל הקורונה הארורה הזאת. אולי זה הרצון המתמיד שלי במשהו מתוק בכלל ועוגיות בפרט, בעיקר קוקיס מלאות בשוקולד צ’יפס ובצק נימוח, אולי זה החורף? אולי סתם חזרזירות ושמנמנות? 

אז אמרתי לו: בא לי קוקיס כמו שקנינו אתמול והוא אמר לי: די בייבי שלי מספיק עם כל המתוק הזה. נדמה לי שהתעצבתי ואף דמעות זלגו מעיני.

מההה, את אמרת לי לשמור עליך שלא תאכלי הרבה מתוק. 

כן? אתה רוצה שארזה? אתה רוצה שיהיה לי ציצי קטן ונפול? אתה רוצה שיהיה לי תחת קטן בלי נפח? איךךך איך אני אשמור על גופי שופע וסקסי בשבילך אם לא תביא לי קוקיס ??!

בשקט הוא קם בלי להגיד מילה רק שאל לפני שיצא: קוקיס בלונדי עם טבעות שוקולד חלב נכון? 

ולי היה זמן לכתוב. 

אחרי שגמרנו לעשות סקס

הורדתי בגדים ונעליים שכבתי במיטה ערומה מתחת לשמיכה, הוא מחבק אותי מלטף וחשבתי לעצמי: 

איזה קטע זה שאצלנו זה הפוך. 

את הבגדים והנעליים מורידים אחרי שנגמר הסקס. 

כשנסענו עם האוטו החדש בנסיעת לילה ביום שהוצאנו אותו מהחברה ( אגב בחרנו זא בחרתי שחור) הוא אמר שקצת מבאס אותו משהו באוטו.איזה פנס לד שיש או אין לא הבנתי..  נודניק. 

אז אמרתי לו: ״נו בסדר עוד שלוש שנים נחליף. אוטו זה לא כמו בת זוג, שלוש שנים מחליפים. בת זוג גג שבע.״

״חס וחלילה״ אמר לי הלאקי, ״את זה כמו הפועל ת״א, אהבה לנצח.״ 

ואני ישבתי וחשבתי על זה כמה חבל שאני לא כמו ביתר ירושלים, אולי יקח אותי איזה חליפה מדובאי.

הפועל ת״א אומר לי🤦🏻‍♀️

״אני אוהבת אותך ״ אני אומרת לו כשאנחנו ברכב נוסעים חזרה מביקור משפחה. 

לפני שנסענו היינו במיטה והוא קצת חטף סטירות וכמה ספנקים ממש כואבים.

״אני אוהבת אותך ושרופה עליך״, ורציתי להגיד סליחה על המכות אבל לא אמרתי.

״כן?״ הוא שאל במבט אומלל.״את אוהבת אותי יותר מ****״( שם הכלבה ) 

״לא! אל תגזים אותה אני אוהבת יותר. ולה בחיים לא הייתי מרביצה.״

״נכון, כי היא לא יודעת שזה מאהבה.

אם את מכה אותי את אוהבת אותי. ״

זה גבר! 

שמכירים אותי כאן ככ הרבה אנשים וגם אותו 

שאני לא יכולה לכתוב פה 

מה באמת קורה וקרה בשבוע האחרון 

בסוף אפרסם פה מתכונים לחמוצים:/ 

ואני אומרת לו: ״ אתה יודע בזמן האחרון עם כל הדברים שמתרחשים לנו בחיים יש לי צורך רב יותר לקינק. לברוח לשם לשקט של שם.רק אני ואתה והשקט הזה, דממה.רק תעשה מה שאני רוצה צרכה אוהבת ואחכ שיגמר הכל אניח את הראש עליך תלטף אותי ותגיד שאני הדבר הכי חשוב לך בעולם, ושקט. יהיה לי שקט.״ כן ככה אני באמת מאמינה וככה אני מאושרת.

והוא עונה: ״ בייבי שלי אהבת חיי הנצחית אהבה שלי !אני לא מתנגד, מה שתרצי.״

כזה הוא הגבר שלי השפוט שלי מלקק ומזיין המגפיים שלי, האור שלי.

ככה במיטה כשהמגף על הפרצוף שלו הוא הכי גבר שלי שיש. הלחישות הכנועות שלו נותנות לי אוויר. אני כל כך צרכה אוויר לאחרונה. והעסקה ברורה: תתן לי אוויר ואת לך לגמור לי על המגפיים. 

יחסים מושלמים 

״תגיד את זה 

תגיד שאתה עבד ושפוט שלי, תגיד את זה!״ 

אמרתי אתמול ללאקי.

״לא רוצה״ 

״לא? אתה בטוח?״

״כן.״

״בסדר מחר אתה תגיד״

״לא לא אגיד..״ 

הייתי עייפה ולא היה לי כוח עכשיו להתחיל לתאם לו מועד קבורה.

למחרת בלילה כשהוא ואני עייפים במיטה אחרי ימים ארוכים שעוברים עלנו, אמרתי בשקט של לילה : 

“מחר אנעל את המגפיים שאתה ככ אוהב.” סתם ככה לחשתי.

העיניים הירוקות שלו הפכו זגוגית שבירה.

“כן?” והקול שלו הפך עמוק נמוך חרמן.

“כן..”  

“ את תסכימי בבקשה ?! אני כל————— כך רוצה לזיין את המגפיים שלך!״ 

״ברור מאמי שלי... בטח 

רק תגיד רגע :

אני עבד ושפוט שלך ואת אהבת חיי הנצחית!״ 

אמר או לא אמר?