סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני היקר שלום ..

בלוג קטן על מחשבות ומעשים .. לא משהו רציני מידיי
לפני שנה. 6 ביוני 2022 בשעה 12:35

נכנסנו למועדון... בליל אנשים, אנחנו מסתובבים קצת, אף אחד או אחת לא צדים לנו את העיין...

שותים, עולים יורדים.. בסך הכל דיי יבש.

קצת לפני שאנחנו מחליטים ללכת אני שולח יד, מתחת לשמלה שלך, אל ה-אין תחתונים. הרבה רוק... קצת משחקים... עוד קצת רוק והאצבע בפנים

רואה שאת מתרגשת, שטוב לך....

כמה תנועות, קצת משחק והיד שלי רטובה קצת. את מתנשמת, גונחת. בזמן האחרון את אוהבת להרטיב...

מחזירה נשימה, זזים קצת, ממשיכים לטייל.

אחרי עוד כמה דקות, אני עוצר אותך שוב, משעין על הקיר, שוב היד, רוק, אצבע, 

שוב כמה תנועות ... שוב את מתרגשת...

ושוב אני מרגיש שהיד שלי רטובה.

את נבוכה מהמהירות. שנינו מבסוטים.. 

עוד כמה דקות... סיבוב שלישי.. הפעם היד שלי כבר נרטבת, את משאירה שלולית על הריצפה,

עם הנבוכות שלך מתחיל להגיע לך גם הכיף שמסתכלים עלייך... 

את כבר מחכה לסיבוב הבא, לא יודעת איפה אעצור אותך, מי יסתכל. רק מחכה שזה יקרה כבר.

אני קושר אותך באמצע האולם, ידיים למעלה, הגב לקיר,

מסביב מתחילים להסתכל, 

מרים לך את עליונית הרשת שלך, הפיטמות היפות שלך חשופות לכולם... את בתוך הרגע...

עוד קהל לוטש עיניים,

את בפישוק קל,

האצבעות שלי בפנים,

את נאנחת, משפריצה, 

הירכיים שלך רטובות, הנעליים שלך רטובות,

השלולית על הריצפה מרשימה

את יודעת שמסתכלים וזה עושה לך חם.. טוב,

נהנים מזה...

זה היה סיבוב שישי או שביעי, מספיק, הולכים הביתה.. לעוד סיבוב אחד אחרון.


למחרת את אומרת לי "אתה יודע, הכי כיף היה שלא יכולתי לשלוט בזה. כאילו מתי שתחליט אני ארטב"

 

מאוהב בך !!!

מהממת רטובה שלי

 

* דרך אגב, התנצלותינו לכל מי שהיה צריך לטייל בשלוליות ולא הגיע עם מגפיים מתאימים :)

לפני 3 שנים. 27 באוקטובר 2020 בשעה 14:59

כשרואים עבודה במקום ציצים (אמייתיים כאלה).. שלפחות יהיה קפה טוב 

 

לפני 3 שנים. 20 באוקטובר 2020 בשעה 19:14

jil שלי חוגגת יומולדת עוד כמה ימים,

 

מתלבטים....

שוקלים לארגן מסיבה... איזור רחובות. מי היה בא? 

חו״ל אי אפשר , לא מועדונים, אפילו לא סתם סופ"ש אז חשבנו לשבור את היובש בקצת מוזיקה ואנשים.

 

עוד מגלגלים את זה בראש

What do you say?

לפני 3 שנים. 19 באוקטובר 2020 בשעה 22:08

אני לא מ-"הכותבים", ובכל זאת, אנסה לשים כמה מילים ברצף...

 

היא מתיישבת על המיטה, כל פגישת הזום האחרונה שלה היא היתה עם יד מתחת לשולחן... 

את שולי החצאית כבר כמעט ראו במצלמה.

יש לה 10 דקות והיא מחליטה לנצל אותן עד תום

היא בודקת שהזום כבוי, מכסה את המצלמה,

פושטת את השמלה, משחררת חזיה... 

היא כל כך חיכתה לזה. היתה לה פגישה משעממת שלכל אורכה היא רק הסתכלה על הבחור החדש שהביאו למכירות

למכור הוא לא ממש יודע, את הביזנס הוא לא מבין בשיט אבל .. שווה.

לפי השרירים, הוא חי בחדר כושר, לפי ה-אפס אחוזי שומן הוא בטח אוכל רק חלבונים, ולפי המבטים שלו ... הוא בטח מזיין את כל גוש דן.

פאק, 

היא מדמיינת איך היתה שמה אותו עכשיו איתה בחדר. מבקשת ממנו לכסות לה את העיניים, לקשור לה את הידיים מאחורי הגב ושולחת אותו לשידה שמול המיטה.

המגירה השלישית מלאה בכל טוב, מצבטים, ויברטורים, פלאגים, שוטים, חבלים, מחטים...

מעניין אם הוא היה מתעלף או מתחבר...

היא מפשקת קצת, מתרוממת על הבירכיים... 

שמה יד בין הרגליים ומתחילה להעביר את האצבע בעדינות ... 

הוא בטח היה בוחר בשוט - היא חושבת...

אבל היא לא היתה יכולה לדעת עד שההצלפה היתה מגיעה,

מכוונת בדיוק לישבן היפה והחשוף שלה.. 

היא מכניסה אצבע... לוחצת קצת מקדימה .. משפשפת עוד קצת וממשיכה לחלום

היא היתה משחקת אותה גיבורה, אם הוא מצליף ככה בהצלפה הראשונה, הוא בטח יודע את העבודה. לא להשמיע קולות ושלא ירגיש שכואב לה ... הוא מקצועי? אני יותר ... 

היא מדמיינת את ההצלפה הבאה, שוב על הישבן שלה.. ומייד גם השלישית והרביעית נוחתות ..

מתחיל לכאוב לה .. אבל היא עוד בולעת את זה...

האצבע למטה כבר משפשפת בקצב...  הקולות מסגירים שזה מתקרב... 

היא מדמיינת עוד הצלפה, הפעם זה על הפיטמה, מדוייקת כואבת ...

ומייד אחריה צביטה! כל כך חזקה שהיא צועקת... 

גומרת וצועקת .. 

מהאצבעות, מהצביטה, מהכל ביחד ... 

אין על הילד הזה - שלא ידע למכור - רק שיבוא לתת שירות בבית ... 

 

הגוף משתחרר, היא מחזירה נשימה .. 

פוקחת את העיניים, 

בשעון נשארו לה עוד שתי דקות... להתארגן מהר והכל טוב,

מושיטה יד לשמלה ורואה שהחלון ממול פתוח,

שני שכנים בחלון ממול נועצים בה מבט ... 

בקומה מעליהם היא בטוחה שהיא רואה איזה נער מתבגר מציץ מבין השלבים.. 

היא מתמלאת מבוכה, איך אפשר יהיה לצאת ככה מהבית? מה היא תעשה כשהם יעברו מולה ברחוב ? 

אבל בזווית העין ... כן ... בדירה לייד ... הדביל מהמכירות בחלון, עם סיגריה וקפה, בוהה לתוך החדר שלה.. 

- עכשיו היא יודעת שאת הסשן הזה היא כבר תקבל - ביג טיים ... 

 

לילה טוב פרלין :)

 

 

 

לפני 3 שנים. 19 באוקטובר 2020 בשעה 13:31

איך להעביר שעה או שעתיים עד שהיא תבוא....

עד שכבר אוכל להשתמש בה ....

לפני 3 שנים. 18 באוקטובר 2020 בשעה 16:39

יום מטורף... מחורפן.... 

אוסף תקלות ששרף לי את רוב היום וכמובן שלא הגעתי למה שתכננתי. גם כשהגעתי צצו הפתעות שמנעו ממני להתקדם...  

הדרך הביתה היתה מלאה באנשים שגילו שהסגר נגמר אבל שכחו בינתיים איך נוהגים... אוסף 'נהגי שבת' כאלה

בקיצור הגעתי בלי כח לכלום. מותששששש, נזרק על הכורסה שבחדר... 

 

 

היא מתיישבת על הריצפה, ליידי, 

שמה עלי ראש, מלטפת בשקט,

נשיקות קטנות, 

חיבוק עדין... 

יד שנוגעת בעדינות

ולאט לאט הכל פשוט נעלם... 

מתפוגג... 

איננו. 

 

היא קוסמת! ביקר לי.

אין על האהבה הזאת. 

תודה כל יום שאת איתי ו... רק אל תניחי לי

 

 

לפני 3 שנים. 17 באוקטובר 2020 בשעה 9:04

לא ערוך: 

עזבו את הטקסט.... תסתכלו על השעון.... 😜

וככה אני אמור לעבור את השבת?... 

(כבר מקדים את המתלהבים, הצעות לזיין עוברות דרכי... 

מתלהבות, יש פס חחח תציעו ישר לגברת חח) 

לפני 3 שנים. 16 באוקטובר 2020 בשעה 12:05

.. לא דבר טוב ...

קמתי ל- Blowjob איכותי ביותר ... באמת שהיתה שאיבה מרשימה :)

גמרתי, נהנתי ..היה פשוט מעולה

יצאנו לסיבוב בחוץ..  שעתיים רולרס מול הים, וגם ברחובות הקטנים. כיף.

 

אמממה,

אנחנו לא ביחד כל הסופ"ש (סיבות טכניות של סבב ב':  ילדים לא משותפים בשני בתים שונים, חברתנו האהובה קורונה ובן זוגה - מר. סגר  וכו' ... )

גם ככה הסיבוב בחוץ היה רווי במראות מחממי לב (הסגר כניראה לא חל על מתחם הטיילת...)

 

כשאני מגיע הביתה, אני הודעה וזה מה שיצא ממנה:

 

ושוב אני מחורמן ממנה ועליה לגמרי,
עכשיו תסבירו לי איך אני מעביר ככה את כל השבת ?

שבת שלום :)

לפני 3 שנים. 11 באוקטובר 2020 בשעה 19:04

אנחנו עובדים קשה. לא סוחבים אבנים על הגב אבל יש לחץ ואחריות.

יצא שמחר שנינו נעבוד מהבית. 

אז חשבנו על נשלטת או אפילו נשלט ... 

כזאת שתבוא, לפנק לפנק לפנק ... 

תכין קפה, איזו ארוחת בוקר קטנה,

מסג' בכתפיים...

תחלוץ לנו נעליים...

בגדים...

תתמקם בשקט בשקט מתחת לשולחן

ותדלג בין שנינו ... 

גרון עמוק - והופ - לשון ארוכה ... 

שאיבונת .... דחיפה .. 

להרטיב לרדת עמוק עמוד ואז לעבור כיסא, לפשק שפתיים להחדיר לשון, אצבעות ולענג

ככה בקטנה ... 

הרי זאת זכות לתת שירות, נכון?

 

אז מה פתאום דחפו לבן שלי זום על הבוקר ? ... לא מבין את זה :(

איך נשתה עכשיו קפה מפנק ? 

לפני 3 שנים. 29 בספטמבר 2020 בשעה 10:33

אני יוצא ללקוח בצפון... יש לי חתיכת נסיעה. שם לי מוזיקה טובה ועולה על איילון....הדרך רצה וכמוה המחשבות

סופ שבוע+כיפור מדהימים שהיו לנו.

בלאגן סוער עם מישהי היכרנו.. היה חם, מרגש,

הרבה תמנות מעניינות מכל מיני מקומות, מחרמנות שוות,

מגיע למחסום קורונה דבילי... חושב על זה שזה סתם לבזבז זמן... 

ממשיכים לנסוע .. 

והמחשבות ממשיכות...

חושב עם טיזינג של ג'יל, על משימות... על החיוכים שלה...

ממשיך ונזכר פתאום בזוג בצפון, משתעשע במחשבה שהייתי יכול לעבור שם בחזור שלי, לעשות קצת טיזינג ולחמם מנועים לפני שאגיע לג'יל...

הראש משחק בשורות שהייתי כותב, טיזינג עדין... אולי ככה... אולי בניסוח עדין....

הטלפון מצלצל...

שיחה מלקוחה בת 200 ש'מחבבת' אותי .. 

השיחה מתארכת... היא תקועה עם איזו בעיה אבל עוד לפני הפתרון היא לא מצליחה לעשות משהו בסיסי בערך כמו שאבקש ממכם לכבות את המחשב שלכם ...

באיזשהו שלב אני מחליט שאעביר את זה למשרד. 

סוגר את הטלפון וקולט שכל המחשבות עפו לי מהחלון....

super turn off !!!

מבעס לגמרי.

ואני תוהה ... איך ממשיכים להעביר עכשיו את הדרך?.. 

..

מי שמכיר אותי יודע שאני אופטימי. לא איש עם כיפה על הראש אבל מאמין שיש שם מישהו ויש סיבה לדברים,

ואז אני חושב שאם אחרי כיפור שהיהי לי , זה כל החשבון שהוא הגיש לי - אני מקבל אותו באהבה,

מצבי טוב :)

 

יום נעים שיהיה לנו ועבודה ברוכה