הרהורים בראשי

כן, כן, סוף סוף צברתי אומץ לכתוב ברשת : )

פעם ראשונה שאני כותבת בלוג, למרות שאוהבת מאוד לקרוא בלוגים של אנשים אחרים,
פשוט אף פעם לא העזתי... כמו גם הרבה דברים אחרים, שהחלטתי שאני פשוט חייבת לנסות ולעשות 😄

מעניין איך אנחנו משתנים לאורך החיים, אפילו תכונות אופי בסיסיות, שלא לדבר על התנהגות, מראה, וכן, אפילו שפה וסלנג.
פתאום לפני כמה זמן קלטתי שהסלנג שלי עדיין כמו שהיה לפני 10 שנים בבית ספר, אז החלטתי לשנות...
ובכלל זהו הסוד: כל הזמן להשתנות, לא?

אומרים שהשינוי מתחיל מבפנים, אבל אני מאמינה שחלק גדול גם בא מבחוץ,
כשנחשפים לדברים חדשים, או פשוט פוגשים מישהו ש.."חי את החלומות שלו",
ואז הלהבה הקטנה בפנים, שחשבת שכבר מזמן דעכה, ואולי לא קיימת, כי ניסית להרוג אותה בכל כך הרבה דרכים,
פתאום פורצת בעוצמות ששוברות כלים, מזעזעות את כל החיים, שוטפות ומשנות הכל...

ככה זה ליפחות אצלי 😄
אני חיה את החיים השקטים, ה"בורגניים", הבטוחים... ופתאום קופץ פיוז, ואני שוברת הכל, והולכת אחרי החלומות שלי.
בין אם משיגה אותם או נתקעת במקום אחר - לפחות עשיתי משהו בשביל עצמי...

ככה זה היה לפני כמה חודשים, כאשר קמתי ועזבתי מערכת יחסים סבירה ביותר מכל הבחינות,
עם בעיה אחת.... ללא אהבה, ויצאתי לחופש...

ואז החלטתי שאני מתנסה בכל הדברים ש"רציתי, ולא העזתי" 😄
סקס משולב עם כאב תמיד גירה אותי. אבל אף בן זוג שלי לא היה "בקטע" , ואם הם היו, אז בטח היו נשלטים,
וטוב, אתם יודעים מה זה שני נשלטים לבד שעוד לא יודעים על זה 😄


מעניין, איך אנשים (כמוני 😄 מגיעים להנאה דרך כאב, דרך כניעה, זה משהו לא ברור לי בתור מישהי יחסית עצמאית ו"אישה משוחררת"
למרות שאני קוראת כאן הרבה לגבי זה.

בכל מקרה, מספיק לפעם ראשונה, אחרת אם מישהו ינדוד לכאן, יירדם לפני שיסיים לקרוא...

שיהיה לכולנו יום סגרירי מדהים,

שלכם,

ג'אסט