The adventures of wrong a naughty girl

פסטיבל היום הולדת התחיל בכל תרועה בערב שתיה עם חברה טובה.
למחרת בבוקר היה קשה לקלף את עצמי מהמיטה בשעה מוקדמת בשביל להגיע לספא בזמן אבל עמדתי בזה בגבורה.
מאחר שאני כנראה קצת נוטה לאסטרונאוטיות הצלחתי לקבוע בספא הלא נכון וכשהגענו לספא בכלל לא ידעו מי אנחנו.
הספא המיוחל היה במורד הרחוב וכשהגענו אליו עובדי הספא היו קצת בלחץ על האיחור המלכותי שלנו.
המסג' היה מעולה אחד הטובים, אבל אני לא ממש זוכרת את שם המסג'יסט אז כנראה אני לא אחזור אליו.
הזמן בג'קוזי מאוד מרגיע.
אחר כך שמנו פעמינו למנטה ריי לאכול ארוחת צהרים.
חזרתי הביתה מאוד מרוצה אך גם מאוד עיפה ולכן בחרתי להישאר בבית ביום חמישי מתוך ידיעה שאני צריכה לשמור את כוחותי למסיבה בספייס ביום שישי.

ביום שישי ארוחה עם המשפחה במועדון הקצינים ואחר כך לקינוח גלידה בכיכר מילנו.
לא יוצא לי כמעט להיות באזור הזה של העיר ולכן זה היה די מפתיע לגלות כמה אנשים שונים שם.
אולי זה היה צירוף מקרים אבל ממש הרגשתי שאנשים היו הרבה יותר גסי רוח וחסרי נימוס.

בערב עם החברים יצאנו לספייס השמלה החדשה נחלה הצלחה וקיבלתי הרבה מחמאות.
המסיבה הייתה טובה ומאוד נהנתי.
גולת הכותרת הייתה כשתהום כתבה על הגב של ונוס בסוף הסשן "מזל טוב נוטי".

בסביבות ארבע כשהתחיל לדעוך נסעתי למסיבה מחוץ לעיר עם חברים. כבר שנים שלא הייתי במסיבת שטח אבל שום דבר לא השתנה. אותם ערסים, אותו ליכלוך, המוזיקה אולי קצת יותר ידידותית.

אז זהו פסטיבל היום הולדת פחות או יותר נגמר אני בת שלושים ושמונה ויומים. פעם הבאה שזה יקרה אני אהיה בת שלושים ותשע שזה די מפחיד אבל יש לי שנה להתרגל לרעיון.

לא היו הרפתקאות יוצאות דופן רציתי לזיין מישהו אבל לא מצאתי מישהו שהדליק אותי.
אם זאת היה נחמד מאוד החברים היו נהדרים והרגשתי מאוד אהובה.

תודה לכל מי שכתב לי ברכות בשירשור האיחולים שלי תודה רבה ריגשתם אותי עד מאוד.

חגיגות היום הולדת התחילו היום כשקניתי לעצמי שמלה חדשה שיהיה לי משהו כיפי ללבוש לספייס.
הערב אני אצא לשתות עם חברה.
מחר אותה החברה וחבר נוסף לוקחים אותי ליום ספא לקבל מסג' וטבילה יסודית בג'קוזי.
יום שישי ארוחה עם המשפחה ולסיום המסיבה בספייס.

אני בת שלושים ושמונה קשה לי להאמין שחיתי כל הרבה, קשה להאמין שזה קורה, עוד שנתים ארבעים.
אני לא מבינה למה אני לא מרגישה את זה, למה זה לא אמיתי.
כרונולוגית הזמן חולף אבל אני נשארתי אותו הדבר, יתוש בענבר.
אפילו חשבתי לשנות את הניק ליתוש בענבר בהתחשב בזה שקצת זנחתי את דרכי ההדוניסטית.
אבל אל דאגה המחשבה חלפה.
זהו פוסט התחלת החגיגות, אם יצא מעניין יהיה גם פוסט סיכום.
להתראות בספייס.

הביקור בארץ הפלאות היה נהדר. מצאתי את עצמי אוהבת נאהבת ומאוד מאוד ביחד (דברים שאני לא זוכרת מתי הרגשתי לאחרונה). הפעם זה גם הרגיש יותר אמיתי יותר נובע מהחיבור שיש לי לבן זוגי למסעות האלו. לצערי המסע הזה הותיר אותי שבר כלי מבחינה פיזית ולא תהיה לי התאוששות מהירה כמו בפעמים הקודמות. אני מקווה שאני אצליח להגיע לבריכה ביום שלישי.



אבל ניצלתי את היום ועשיתי את כל השיחות אל נותני השירות שדחיתי כבר הרבה זמן. ועכשיו אני יודעת שאת דמי האבטלה שלי אני אראה עוד חודש וחצי לפחות מה שבטח היה מטריד אותי אם לא הייתי במצב הצבירה הנוכחי.



ועוד חדשות רעות מיבש בכביסה שלי התקלקל אז אם מישהו מכיר טכנאי טוב אני אשמח לשמוע.

פעם שעברה חשבתי שזה שנהנתי בספייס היה קשור יותר אלי ולא לאיכות המסיבה.
הפעם כבר לא היה ספק המסיבה הייתה מעולה. המוזיקה טובה האנשים יפים וכל הזמן רקדו.
ידיד שלי אמר שהיו הרבה בנות שזה סממן של מסיבה טובה.
לצערי מאז שהפסקתי עם הודקה רדבול אני מתעיפת הרבה יותר מהר ולכן חזרתי הביתה בסביבות ארבע עיפה מאוד אבל מאוד מרוצה עם רגלים כואבות כי רקדתי רוב הזמן.

כמה מטריד לחשוב שהייתי חברה טובה של מישהו ובעצם לא היה לי מושג מי הוא.

לעומת זאת מישהו שבכלל לא מכיר אותי כתב לי בהודעה פרטית ניסוח כל כך יפה ונכון של איזה בן זוג/שולט אני מחפשת שאני רוצה לצטט אותו כאן.

"הבחנתי , תקני אותי אם צריך
אבל נראה לי שאני צודק , שאת
בעצם מאוד דומיננטית בחייך
ו"זה" שתבחרי בו לזכות בך בעצם
נדרש לאינטלגנציה רגשית מאוד
גבוהה כדי להצליח מחד , להיות
שולט ומאידך , עם גודש עשיר של
התחשבות אדפטיבית מירבית לך
כנשלטת , כדי להצליח בסיטואציה
בו את בעצם נשלטת המצליחה
להגיע לתחושת עונג עילאי במהלך
יחסי שולט/נשלטת בו את ממש
מוותרת מרצון על הדומיננטיות שלך
תוך "בטחון-על" ברגישות השולט ."

אז כן, אני מצטטת גם דברים טובים אם יש ואני אכן מלאת התפעלות מאותו כותב נעלם.

אני לעומת זאת הייתי חברה של מישהו חודשים רבים ומשום מה לגמרי לא קלטתי אותו ועכשיו ברור לי שבגלל זה גם אף פעם הוא לא קיבל ממני את מה שהוא היה צריך.
זה הופך ליותר גרוע כי אני חשבתי שהוא ספר פתוח בפני, אוף כמה אני יהירה לפעמים.

סוף השבוע שלי התחיל כבר ביום חמישי באחר צהרים נעים בבריכה עם אמא שלי והאחינים.
אחד הדברים הכי אהובים עלי זה בריכה ואפילו חשבתי לעשות יום בריכה ביום הולדת שלי.
אחר כך בערב יצאתי לבילוי עם ידיד גילינו בר חדש קטן וידידותי בפלורנטין והעברנו את הערב בנעימים שותים למברוסקו וצ'ייסרים של שנפס מלון.
חזרנו הביתה שיכורים ומרוצים.
למחרת חברה טובה שלי באה להיות אצלי בסוף שבוע לכבוד יום הולדתה.
אחר הצהרים הלכנו לאכול ארוחת בוקר מאוד טעימה בביסטרו חמוד בשכונה חבר טוב שלי הצטרף ואחר כך סידרנו את החיבור של המחשב שלי למערכת סטריאו משהו שחיכיתי לו המון זמן.
על כמה שנהנתי במסיבה בספייס כתבתי בפוסט הקודם ולכן אין צורך לספר שוב.
את יום שבת בלינו בנעימים בבית ואחר הצהרים הצטרפו עוד שתי חברות ועשינו מרתון סרטי פנטזיה.
אחרי שהבנות הלכו הגיע חבר ואת שאר הלילה בילנו בארץ הפלאות כלומר שינינו מצב צבירה.
היה אחד הלילות המדהימים. הוא הלך בשמונה בבוקר ואני נשארתי על הספה לראות סטארגייט (יש לי את כל העונות על המחשב)


להפתעתי הרבה בפעם הראשונה שלי בחיים יש לי צ'ילבה (מילה ששמעתי מחברה פעם אבל אף פעם לא זכיתי להשתמש בה). האמת שיש בזה משהו נעים כי זה אומר לי שאני הופכת להיות חיה חברתית ועם הטוב כמובן מגיע גם הרע.
גיליתי את זה כשאותה בחורה ניסתה בכל הכוח לשכנע חברה שלי שנטשתי אותה במסיבה.
זה כמובן לא היה ולא נברא ורק גרם לחברה שלי להתעצבן על אותה בחורה ולי להבין שסוף סוף יש לי צ'ילבה.
אין לי מושג מה עשיתי לבחורה שגרם לה לבחור לפגוע בי.
טוב זה ילמד אותי לא להתחבר עם כל אחת בעיקר לא כאלו שהזהירו אותי מפניהן אבל כמובן שאני חייבת לבדוק הכל בעצמי ולא להקשיב לאזהרות של אחרים וכך אני מתגלגלת לחברה רעה (:

הסתכלתי אחורה בבלוג (מזל שיש בלוג) וראיתי שהפעם האחרונה שנהנתי מאוד במסיבה היתה לפני ארבעים ושלושה ימים.
המסיבה אתמול לא היתה אולי מאוד מוצלחת מסחרית אבל אני נהנתי מאוד.
לפעמים כשאני שותה המוזיקה חודרת לתוכי הרבה יותר טוב. אתמול זה היה כך.
טסתי עם המוזיקה רקדתי המון. היו לי שותפי ריקוד נהדרים.
זו היתה מסיבה קטנה ואינטימית.
בזמן האחרון כל פעם שהיתי נכנסת למסיבה היו שם כל כך הרבה אנשים שאני מכירה שבחמש דקות הראשונות היתי מרגישה כמו עסקן פוליטי.
אתמול לא היו כל כך הרבה אנשים שהכרתי (היו מספיק לאורך הערב אבל היו גם מספיק זרים).
אפילו התחילו איתי בחורים שלא הכרתי קודם, זה היה חידוש מרענן.
חזרתי הביתה מאוד מרוצה ועם כוחות מחודשים למסיבה הבאה.
אז זהו אני מכתירה את הספייס מקום הבילוי האהוב עלי עכשיו.

אתמול שמתי לב שכל פעם שאני עונה בדיבורית אוזניה של הטלפון שלי זה מזכיר את איך שהם דיברו בstar trek (נו זוכרים, הם כל פעם נגעו בסמל על החולצה) וזה שימח אותי מאוד.

יום ההולדת שלי יחול עוד שלושה שבועות בערך וזה גורם לי לחשוב ולעשות ספירת מלאי (כמו כולם).
אני אהיה בת שלושים ושמונה גיל שהיה לי קשה לדמיין ואכן אין בחיים שלי שום דבר שקשור לגיל הזה.
אמא שלי אומרת שהיא אף פעם לא מרגישה שהיא תמיד חושבת על עצמה כצעירה יותר והיא אכן לא מתנהגת כסבתא בת שישים פלוס. אתמול היא אפילו שיחקה עם האחיין שלי כדורגל בבריכה.
אבל בכל זאת עצם היותה סבתא בעצם אומר שהיא נמצאת בשלב בחיים שמתאים לגיל שלה.
בחיים שלי לעומת זאת אין שום דבר שקשור לגיל שלושים ושמונה. אין בעל אין ילדים שהולכים כבר לבית לבית ספר (או בכלל) אין קרירה מדהימה. אני לא מרגישה בת שלושים ושמונה אני מרגישה יותר בתחילת שנות העשרים שלי. אני תקועה שם מאז שהייתי באמת בתחילת שנות העשרים שלי.
אני מתנהגת כמו בחורה בתחילת שנות העשרים אני נראית כמו בחורה בתחילת שנות העשרים.
אני מרגישה קצת כמו אותו יטוש פרהיסטורי לכוד בענבר צעיר ולא משתנה לעד. או כמו שחברה שלי אומרת דוריאן גריי אבל בלי הרוע.
לא מתבגרת, לא משתנה. נכון שלמדתי לתפקד כמבוגרת אפילו הצלחתי לעבוד ממש במשרה מלאה ולפרנס את עצמי. אבל ברגע שהייתה לי ההזדמנות והפכתי למובטלת החיים שלי חזרו להראות בדיוק כמו שהם נראו כשהייתי סטודנטית חסרת דאגות בשנות העשרים.
אני מרגישה קצת מחוץ לזמן כאילו הזמן עובר מעלי.
מצד אחד זה כיף להיות צעירה נצחית אבל מצד שני אני כל הזמן תוהה מה לא בסדר בי מה השתבש למה לא התקדמתי בתוויי הקבוע הנורמאלי של החיים.
האם אי פעם זה יגיע?

אז לעניין היום הולדת לפני היום הולדת שלי יש יום הולדת לחברתי הטובה ואנחנו נלך היום לספייס לחגוג לה והפעם כשהיא איתי אני מצפה סוף סוף ליהנות כמו שצריך ממסיבה.

לפעמים אני לא יודעת איך להתנתק. אני רוצה לסיים מערכת יחסים כל שהיא (לא בהכרח רומנטית) ואני לא יודעת איך לעשות את זה. נראה לי טיפשי לבוא בדרמטיות למישהו ולהגיד לו שאני לא רוצה להיות חברה שלו יותר.
אז לא במודע אני פותחת ריב גורמת לבן אדם להיות שותף להתרחקות.
הבנתי שעשיתי את זה בזמן האחרון למישהו תקפתי אותו ויצרתי ריב מלאכותי כדי שיהיה לי איך להתרחק. כבר הרבה זמן עולות בי המחשבות על כך שאני לא מעוניינת להיות חברה שלו אבל לא הצלחתי להתרחק לא הצלחתי לקרר וכאשר הרגשתי עם הגב אל הקיר פשוט נשכתי.
לקחתי עכבר יצרתי ממנו פיל כדי שיהיה לי נוח להתרחק כדי שהוא יבחר להתרחק ממני גם.
אני יודעת שזה לא היה יפה היה יותר טוב לדבר על זה ולהסביר שהחברות שלנו לא טובה בעיניי ושאני לא מעוניינת בה. אבל יתכן שזה היה יוצר לא פחות דרמה.
אני לא יודעת איך נפרדים מידידים אף פעם לא ידעתי. אבל אני לא נשארת חברה של מישהו שלא טוב לי לא רוצה להיות צבועה לא רוצה להיות נחמדה רק בשביל הנימוס ולא רוצה אנשים שאני לא אוהבת בחיים שלי (לפחות כאלו שאני לא עובדת איתם).
אולי יום אחד אני אדע איך מסיימים ידידות לא טובה בינתיים אין ברירה ועלי לחבוש את הtop hat ולהפוך עכבר לפיל.

שנים רבות הייתי הכבשה השחורה של המשפחה אבל בסוף אחותי עקפה אותי. היא עשתה זאת כשהיא הצטרפה לכת.
על בחירת הlifestyle הזו היא קיבלה הרבה grief מהמשפחה ולכן היא אף פעם לא הסכימה לדבר על זה עם אף אחד, פחדה מהויכוחים.
זה היה בסדר גמור כי כך גם נמנעה מאיתנו מנת המיסיונריות שבדרך כלל מגיעה במצבים כאלו.
אני השתדלתי קצת להכיר שמעתי קצת דיסקים של שטיפת מוח (הזדעזעתי עד עמקי נשמתי) ובאופן כללי עשיתי מאמץ לקבל אותה כמו שהיא.
היום התקשרתי לשאול בשלומה והיא אמרה לי משהו על כך שאני צריכה ללכת לשמוע הרצאות כי הן יעזרו לי להשיג את מה שאני רוצה בחיים.
ניסיתי להסביר לה שהבעיה שלי היא לא בלהשיג את מה שאני רוצה אלא בלדעת מה אני רוצה להשיג.
ניסיתי להגיד לה משהו על כך שהדרך שלי אינדיבידואלית ומתאימה רק לעצמי ושאני לא מרגישה צורך ללכת בדרך שנכבשה ע"י מישהו אחר.
בסופו של דבר הסכמנו שאנחנו שונות ואנחנו צריכות לכבד את הדרך שהשנייה בחרה ושאולי כדאי שנשב ונדבר על זה לא בשביל לשכנע אלא בשביל להבין אחת את השנייה יותר טוב.
אני חושבת שבפעם הראשונה מאז שכל הסיפור הזה התחיל אני לא אצטרך ללכת על ביצים כשאני מדברת עם אחותי וזו אכן התקדמות.