The adventures of wrong a naughty girl

היו לי רגעים בחיים שבהם הייתי עם מישהו שהיה לי ברור שאין בו פוטנציאל לשום דבר חוץ משעשוע.
זה קורה ובתקופות מסוימות זה אפילו קורה הרבה. אני לא בתקופה כזו עכשיו, לא מחפשת זיונים.
בגלל שחרגתי ממנהגי ויצאתי לדייט עם מישהו המחשבה עלתה הבאה עלתה בי.
בשבילי יש שני סוגים של גברים (יש המון אבל רק שניים רלונטים). הסוג הראשון זה כאלו שאני לוקחת ברצינות והסוג השני זה הצעצועים.
אלו שאני לוקחת ברצינות הם בדרך כלל מתאימים בגיל ומעניינים אותי בתור אנשים. איתם אני יוצאת לדייטים ומנסה להכיר אותם ולתת להם להכיר אותי.
הצעצועים בדרך כלל צעירים ממני נראים טוב ומצוידים (עד כמה שאפשר לדעת מחברות ומקורות מידע אחרים).
עם הצעצועים אני לא אטרח לצאת לדייט אני פשוט אזמין אותם ישר הביתה.

And now for something completely different (:
הפתיחה המחודשת של הספייס עברה מהמוטורוק אל הBlackBook אני התכונתי ללכת בכל מקרה אבל המעבר לBlackBook מאוד משמח אותי. מאז שהתחלתי לבלות במסיבות קהילה התרגלתי למועדונים המרוטים חסרי העיצוב שנראים כמו מקלטים צבועים בשחור אבל הBlackBook הוא סיפור אחר לגמרי.
מקום מעוצב באזור מרכזי עם בר מאובזר. סוף סוף יהיו לקהילה מסיבות במקום לעניין.
סוף סוף אני אולי אצליח לבלות במקום שעושה דרינקים טובים ואני לא אצטרך להסתפק בסטולי רדבול.
אז לכל המודאגים למיניהם אני מודיעה מראש לילה לפני, שמחר אני מתכננת להתבלגן עד הסוף.
ולא להיות מופתעים אם אחר כך אני לא אדבר עם אף אחד לזמן מה לוקח לי זמן להתאושש.

אחד הרגעים הכי שנואים עלי זה כשהאורגזמה מתנדפת מהגוף.
אפילו תוך כדי כבר עצוב לי קצת כי אני יודעת שזה עומד להיגמר.
אבל אחרי, כשאני שוכבת על המיטה עם לב דופק והרגשה שאיבדתי משהו אני מנסה להיזכר בהרגשה אבל אני אפילו לא מצליחה לתאר אותה לעצמי להסביר מה עשה כל כך טוב.
כל מה שנישאר התחושה של האנדורפינים שמתנדפים לי מהגוף.

אולי בגלל הפוסט הקודם או אולי זה סתם צירוף מקרים אבל פתאום אני מקבלת יותר הצעות מגונות מכרגיל.
אחת מהן נשלחה בסמס ע"י בחור שיצאתי איתו לדייט פעם אחת ואחר כך נעלם.
הבחור פשוט סתם כך שאל אותי מתי נפגשים כי בא לו לשחק איתי ( מילים שלו). המחשבה שעברה לי בראש הייתה איזה חצוף, אבל התשובה שלי הייתה מנומסת. כשהוא התעקש להשיב בהודעה נוספת פתאום אמרתי לעצמי להגיד מה שאני באמת חושבת והודעתי לו שאין סיכוי שאני ארצה לעשות משהו עם אידיוט שמתקשר אלי רק כשהוא חרמן. כך נולדה ביצ'ית סמסים.
עכשיו אני רק צריכה להצליח לעשות את זה בחיים כי בחיים יש לי בעיה רצינית עם להדוף חיזורים והצעות לא רצויות.

בעקבות ההצעה הזו עלתה בי מחשבה האם אני היחידה שצריכה קשר אמיתי ורציני בשביל לעשות בדסמ?
כאשר אני נשלטת בסשנים אני כל כך חשופה ופגיעה אני מוותרת על כל ההגנות שלי המחשבה על לעשות את זה עם מישהו זר או לא אוהב פשוט מחרידה אותי.
אם אני אשאיר את כל ההגנות אז זה לא יהיה סשן והמכות יהיו רק מכות.
האם רק אני כך?
האם אצל אחרים סשן זה כמו סקס?
משהו שאפשר לעשות סתם כך אקט מיני ודי.
תמיד חשבתי שלפחות נשלטות אחרות הן כמוני צריכות להיות עם מישהו שיש להן חיבור איתו חשבתי שצריך להיות אמון. חשבתי שגם שולטים (לפחות הרציניים שבניהם) הם כאלו כי איך אפשר לקרוא בחורה לדעת לאן לקחת אותה אם אתה לא מכיר אותה ולא אכפת לך ממנה.
אבל כנראה שאצל אחרים זה אחרת והם עושים סשנים באותה הקלות שהם עושים סקס.
אני לפחות יודעת שאני לא אעשה בדסמ עם מישהו שהוא לא נכון ומיוחד לי, עם בן זוג.
אני גם יודעת שזה אומר שיתכן ואני לא אעשה יותר בדסמ ואני לגמרי שלמה עם זה.

לילה הזוי שהתחיל בבר קטן ברחוב פינתי והמשיך למקומות אחרים.
חזרתי הביתה שיכורה ברמה חדשה לגמרי.
שמתי אוכל בתנור (כי עדיף לאכול משהו עשיר אחרי ששותים) נרדמתי על הספה. התעוררתי כמה שעות אחרי עם תנור מפויח.
בגלל ההרדמות הלא מכוונת על הספה לא הוצאתי את הכלב לפני השינה ולכן נאלצתי לגרור את עצמי לפארק עדיין עטופה בגלי בחילה מההנגאובר. עד עכשיו המילה יגר מאיימת להוציא את תוכנה של ביטני החוצה.
משום מה הלילה הזה החזיר לי את החשק לסקס אבל לא לסקס רגיל אלא לסקס קינקי אקסביציוניסטי.
פגשתי בחור שמצא חן בעיניי מוזר שכזה נראה כמו מרגל או רוצח סידרתי עם חולצה לבנה מכופתרת ומשקפים עבי מסגרת.
דיברנו קצת אבל הוא לא ביקש טלפון אז יצאתי עם תחושת החמצה.
מאחר שמה שבא לי זה סקס קינקי אקסביציוניסטי אז כנראה גם הוא החמיץ (:
בכל מקרה טוב לדעת שאני עדיין מסוגלת להידלק על בחורים.

מערכת יחסים עם חברה טובה הפכה ללא בריאה. מסתבר שנוצרה תלות. אני יודעת שזו אשמתי אני עודדתי לזה. אני חושבת שזה היה בעיקר ממקום טוב מרצון לעזור אבל אם אני אהיה ישרה עם עצמי זה גם אולי בגלל שבאיזה מקום נוח לי להיות החלילן מהמלין נוח לי להוביל ושהולכים אחרי.
היום זה התפוצץ לי בפנים כי כשביקשתי שקט קיבלתי תגובה של את כבר ארבעה ימים לא עושה בשבילי. כאילו מדובר במחויבות בעבודה משהו שאסור לי לקחת ממנו הפסקה.
אני מניחה שבפינה במוח ידעתי שהחברות הזאת הופכת להיות לא בריאה אבל לא רציתי להודות בעצמי.
אני גם יודעת שזו אשמתי כי אני הייתי המובילה ואני יצרתי את התלות. הייתי צריכה להיזהר יותר, לא לקחת על עצמי אחריות כל כך גדולה, אחריות שפתאום מכבידה וגורמת לחברות להרגיש כמו עבודה.
הנזק נעשה ואני לא יודעת מה יקרה לחברות שהתעוותה וכבר לא אמיתית.
זה ילמד אותי לקח אולי ואני אפסיק לכוון אנשים. ולקחת אחריות על דברים שלא צריכים להיות אחריותי.
לצערי אני די בטוחה שלא. החלילן מהמלין טבוע בי ואני לא יכולה להתחמק מזה.

יש לי המון מה היה אם בראש. אני יודעת מה הדרך הנכונה לנהוג בכל מיני מצבים קשים. איך להתעלות מעל ולא להיכנס למקום קטנוני. אבל הכל תיאורטי אף פעם לא נקלעתי למצבים האלו. לכן תהיתי אם אני אהיה מספיק חזקה לבחור בדרך הנכונה ולהתעלות מעל כשזה באמת יגיע או שאני אהיה כמו כולם קטנונית ומרירה.
עכשיו שמבחן כזה הגיע אני שמחה לומר שאני מצליחה להישאר נאמנה לעקרונות שלי.
זה לא מבחן גדול אבל זה מה שיש והעובדה שאני עושה את הדבר הנכון גורמת לי להרגיש הרבה יותר ישרה.

הדבר שאני הכי רוצה עכשיו זה שיחה מעניינת במדיה לא אינטנסיבית.

אני בלימבו לא מסוגלת לעשות כלום עם עצמי לא מסוגלת להתרכז ולא יודעת מה יכול לשפר את המצב.
עברתי על איזה שלושים בלוגים ולא מצאתי משהו אחד מעניין. מצד שני אני עד כדי כך לא מצליחה להתרכז שאפילו את הבדיחות בשירשור הבדיחות לא הצלחתי להבין.
חברה שלי ילדה תינוקת אתמול ואל אף שלא ציפיתי לזה זה ריגש אותי מאוד. קצת קשה לי לעקל את השינוי הגדול הזה בחיים שלה.
אולי כשאני אראה את התינוקת אני אתחיל להפנים.
קיבלתי הלילה המון אהבה ממקור לא צפוי.באופן מפתיע נוח לי עם זה וזה משמח אותי.
אני בודקת אפשרות חדשה שאם היא תצליח היא תוסיף לי המון לאיכות החיים. אם זה יקרה זה יפתיע מאוד את כל מי שמכיר אותי. חיה עם התחושה שכל כך הרבה קורה אבל בעצם לא קורה כלום.
מישהו מכיר את זה?

ההתארגנות למסיבה של דיווה גרמה לי להרגיש כמו רכזת שיכבה לפני טיול שנתי.
אבל בסוף יצא לטובה ואפילו לא הייתי צריכה להתפשר על נהג שהוא לא חבר.
היו הרבה אנשים במסיבה ואוירה נחמדה. על אף שהמון אנשים לקחו את הנושא של המסיבה שהיה אלף לילה ולילה והפכו אותו לשנטי בנטי כך שהרבה אנשים באמת נראו כאילו הם יצאו לטיול שנתי ולא למסיבת פטיש.
אני יודעת שהייתה כונה טובה בלהביא DJ למסיבה אבל משום מה המוזיקה שלו הייתה קשה לי ומאוד התגעגעתי לדיאבלו.
כרגיל פגשתי הרבה חברים קיבלתי הרבה חיבוקים והיה לי נחמד.
לא ביקרתי בג'קוזי כנראה בגלל שלא הייתי ממש שיכורה וגם בגלל שזו הייתה מסיבה גדולה מדי.
בלילה חלמתי את אחד החלומות האלו שבהם אני אוכלת ואוכלת ולא שובעת. קמתי בהרגשת אשמה שאכלתי יותר מדי והייתי צריכה להגיד לעצמי שזה רק חלום.
משום מה אולי בגלל החלום אולי בגלל דברים אחרים לגמרי אני מרגישה קצת חשופה ופגיעה כמו צב מחוץ לשריון.
פעם חשבתי שאני לא יכולה לצאת מהשריון שלי שאני לא יכולה להיפגע שאף אחד לא יכול לחדור.
עכשיו אני מודה בפני עצמי שאני יכולה להיות פגיעה שאני אפילו נפגעת לפעמים ויודעת גם להיות חלשה.
אני מניחה שהעובדה שאני מכירה בחולשה שלי אומרת שהתחזקתי -סוג של פרדוקס(:
אני גם מקבלת את זה שאני יכולה להיות טובת לב וזה גם משהו שלא רציתי להודות בו או לראות אותו.
נחמד להרגיש שאני מתפתחת ולומדת להכיר את עצמי אפילו בגילי המופלג.

אני שונאת לקום בבוקר ולעשות נתיחה שלאחר המוות לערב שלפני. אבל על אף שהמסיבה הייתה ממש טובה עם הרבה אנשים מוזיקה נהדרת וחלל מצוין עדיין לא יצאתי בהרגשה טובה.
זו הפעם השניה רצוף שזה קורה. אני תוהה מדוע אני מרגישה כך. גם אתמול היו הרבה חברים ולא הייתה שום סיבה ברורה אבל יצאתי בהרגשה לא נוחה. הרגשה שבחורים רוצים ממני משהו שאני לא רוצה לספק ויוצאים מאוכזבים, אנשים עושים צעד כלפי כשאני לא מעוניינת אבל לא אוהבת לפגוע מה שבסוף הופך את זה להרבה יותר גרוע.
אני מרגישה לפעמים חנוקה ונרדפת במסיבות.

אבל אולי זה לטובה כי קמתי הבוקר ובפעם הראשונה אחרי חודשים הרגשתי שבא לי סקס. לא בדסמ אלא סתם סקס קינקי רגיל. אחרי הרבה זמן שהמחשבה על בחור שנוגע בי הייתה לא נוחה ולא רצויה, היום בבוקר היה לי קצת עצוב שלא היה איתי אחד כזה בבית. אולי אני מתחילה לאבד את הסגפנית ולמצוא את ההדוניסטית שוב. מצד שני אין לי שום כונה לעשות עם זה כלום. אין אף בחור בסביבה שלי שאני מעוניינת בו ולכן אולי הרגע יחלוף כמו שהוא בא ללא מימוש ואני אמשיך להיות סגפנית.