לפני שנה. 12 בספטמבר 2023 בשעה 23:56
ראש....אולי די כבר? הגוף עייף,צריך שקט,תכבה ולך לישון.
דאדי דום menatl
ברוכים הבאים לברדק שקורה אצלי בראש....אם מנטאלי,אז עד הסוף....אז לפעמים זה יהיה מטלטל,לפעמים יגרום לחשוב.
אבל,זה יגרום להתמודד עם עצמי
והכותרת....מגדירה אותי,יש בי את הדום. את הדאדי
אבל בשניהם....מנטאלי בפול גז
לפני שנה. 12 בספטמבר 2023 בשעה 21:36
אומרים או לפחות אני חושב ככה שהעיניים הן החלון לנפש
אני מסכים עם האמירה הזו,העיניים מגלות המון על אותו בנאדם שמולכם.
העיניים לרוב לא משקרות,רק בודדים ידעו איך לגרום לעיניים שלהם לומר חצאי אמת,כי לא באמת אפשר להסתיר הכל
גם אדם הכי שמח בעולם לא יוכל להסתיר את העצבות כשיסתכלו לו עמוק בעיניים.כשהנפש גלויה,קשה מאוד לשקר
אני במקום מסויים יודע להעביר את הדברים דרכם ועדיין לשמור לעצמי פנימה.
לא פעם שמעתי שיש לי עיניים "טובות".האמת שזה משמח לדעת.אין לי כוונה להיות רע לאף אדם...
מעניין שכשאתם מסתכלים במראה,מה לדעתכם העיניים שלכם אומרות....
לפני שנה. 10 בספטמבר 2023 בשעה 5:14
אז שוב,אחרי שינה טובה...לא מצליח לקום מהמיטה
עייפות ברמה שאני לא באמת מכיר.כזו שמשתקת אותך
העניים נעצמות...הגוף עייף.אבל זה לא באמת הגוף...
השאלה אם הנפש עוד עייפה ומפילה את הגוף למקום הזה
או שפשט זו תשישות של החיים עצמם....
מקווה להתעורר בקרוב
לפני שנה. 8 בספטמבר 2023 בשעה 15:09
נראה לי שנמאס לי להיות טוב.נראה איך מרגיש להיות בצד השני.
מהיום אני אהיה טוב רק למי ששווה את זה.נגמר לי!!!
אני משחרר את החיה.ושיהיה בהצלחה.
נ.ב
מי שלא מתאים לו... שיתנדף
wellcome back beast
לפני שנה. 4 בספטמבר 2023 בשעה 5:45
מסתבר שאנשים חרא....אלה שמרטשים והורסים כל חלקה טובה מוערכים ומוערצים יותר מאנשים טובים....
אז...מה לעזאזל....
להיות זה שהורס או מתקן...
להיות המתעלל או המכיל...
הפוגע או הנפגע....
כנראה שמי שרגיל להיות טוב,שיתרגל להיפגע על בסיס קבוע.
אז אני מתחיל ללמוד ולהפנים.אבל.....כנראה שבחיים לא אשתנה אז כדאי שאנסה להפחית את הפגיעה אבל גם לא ארצה להשתנות.
לפני שנה. 3 בספטמבר 2023 בשעה 15:14
אני מתחיל להתעייף.....
זה תמיד כמעט שם ואז משהו קורה.
הציפייה,הרצון למצוא....
כבר כמעט יכולתי לגעת בה...
בראש,בלב....אבל כנראה שלא.
הלוואי שכן....כי היא ילדה מיוחדת....
לפני שנה. 28 באוגוסט 2023 בשעה 7:00
בתקווה שזה נכון....
לפני שנה. 27 באוגוסט 2023 בשעה 14:08
זה הגיוני? יכול להיות שאותה גורה שאני מייחל לה פשוט לא קיימת....
שהיא הלכה לאיבוד ולא מוצאת אותי גם? אותה גורה שיודעת שתהיה המרכז בשבילי תמיד?
זו שתהיה השקט והשלווה שלי?
אולי זה פיקצה,אולי אחרי האחרונה אני סתם מקווה למצוא את מה שלא קיים....
יכול להיות שאשאר כבוי? עם חלק חסר שלא יושלם בחיים?
והחלק הכי מסקרן הוא....אם היא שם איפשהו,מרגישה את אותו הדבר....ואם לא...אז בשביל מה כל זה.
חשבתי שמצאתי אותה,באמת,התבדתי.נשארתי כבוי יותר מלפני.
זה לא שלא היו לי נשלטות למע' יחסים ארוכות,כל אחת מהן,עולם ומלואו....אבל איפה היא? אותה גורה....שתהיה שלי.צמודה.מרצון.....
לוותר? לעזוב? או להמשיך לחפש אותה? להילחם....
כנראה שלזה אין תשובה ואשאר בחוסר ודאות..
לפני שנה. 25 באוגוסט 2023 בשעה 15:05
אני לא חושב שאי פעם אצליח למצוא צורה טובה יותר מזו לבטא את מה שהסרטון הזה אומר.פשוט לשנן.ומי שקרה בלוגים קודמים....יודע שדיברתי על אותה "חיה"
https://www.instagram.com/reel/CvXZMXhRhJl/?igshid=MzRlODBiNWFlZA==
לפני שנה. 24 באוגוסט 2023 בשעה 15:10
כלכך טוב להתחיל לחזור למי שהייתי....לחזור לריכוז,לשקט,לשלווה.... זה עוד לא ב 100% שם....אבל זה בהחלט מגיע....
התגעגעתי לעצמי.