לפני שנה. 18 במאי 2023 בשעה 5:32
7 חודשים....
גורה קטנה חדשה ומפוחדת....הכל חדש לה,וירטואלית,מתפזרת,לא מוצאת את עצמה...הכרתי אותה שהיו לה עוד 2 שולטים...ולאט לאט זה הצטמצם.כולם עזבו,עד שנישארה איתי לבד.וכאן התחלתי לעצב אותה,הלכתי איתה יד ביד....לאט לאט....מטפלים בכל מה שמפחיד... לא ידוע... וזה מתחיל לייצר עור וגידים.
"אני צריך חיבוק"...ככה זה התחיל....וככה ראיתי אותה בפעם הראשונה.הפעם הראשונה שגבר אחר עוטף אותה.והיא רצתה עוד...מאותו יום,נפתח הסכר....
היא בדיוק בתהליך מסויים אז שימוש מלא בה לא היה אפשרי....אבל...היא מיוחדת.אמיתית...היא הנשלטת שלי.הגורה הקטנה שלי.והרעב לא נגמר....
היא סומנה,וזה היה צמיד רגל שיהיה וילווה אותה כל הזמן.
היא הייתה צריכה את השמירה הזו שהיא פחדה....כי הצמיד הוא אני,ואני איתה תמיד... הוא הפך להיות חלק ממנה,מגן עליה שקשה ומפחיד.והיא...היא מזמן חלק ממני.היא שלי....השתייכה אליי....סומנה
בחודש האחרון התרחקנו,לא כי רצינו....כי מתבע החיים והאילוצים,והסטטוס....זה פשוט קרה....
ואז...היא שיקרה לי.כי אין סוף לרעב שלה.היא הייתה בקשר עם שולט אחר.
מאחורי הגב שלי,היא השתייכה...היא סיפרה לי...בבכי...
התחננה שאחלוק בה....אבל אי אפשר לחלוק.בחיים לא אחלוק מה ששלי
יום ראשון...מפגש פרידה...: היא פחדה,שאכאיב,שאשפיל...
חוץ מלעטוף ולחבק לא היה משהו אחר...היה המון בכי.זה נגמר...היא שוחררה (בכפייה) על ידי.לא רציתי לשחרר...היא חלק ממני....זה כאילו שאתה משחרר חלק מהגוף...אבל אין ברירה.
היא בגדה...היא שיקרה לי.זה כואב.הייתי שם בשבילה תמיד...שמרתי,עטפתי,גם כשכולם הלכו...אבל היא לא עוד.
ונשארתי עם חור גדול....
אם זה שווה את זה? לא בטוח
אם זה יקרה שוב? אין דרך אחרת....לא מבחינתי
שליטה מנטאלית היא דבר מדהים,מחבר שני אנשים לדבר אחד חזק ועמוק....אבל כשזה כואב... זה הכי כואב שיש...
בתקופת החלמה...מה יקרה בעתיד...לא ידוע
כרגע...הלב שבור
