שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

זכוכיות

לפני 15 שנים. 21 בינואר 2009 בשעה 22:26

אני מתגעגעת לריח שלך. כל כך הרבה דברים הותרת, אבל הריח שלך..
הריח המשכר הזה מתוך שיערך. אהבתי אותך, את יודעת.
במושבה בצפון נזכרתי בך. משהו בנופים שם עושה לי להתגעגע להכל. לאהבה אחרת.
בין שבילי האבן הישנים רציתי לחזור. חשבתי עלייך ורציתי להיות רק איתך, שם.
רציתי שתצאי מתוך בקתת האבן הקטנה במעלה השביל, צועדת לקראתי בחיוך מרוח,
אוהבת אותי לעוד רגע. עוד רגע אחד לפני שאברח לך שוב.
כי כזאת אני. לא קושרת, לא יכולה להקשר. מתבדרת עם הרוח.

לרגע אחד, שכחתי שאני כזאת. זקוקה לריגושים, לשינויים, להחלטות אחרות, נסחפת.
כזאת שיכולה הכל. מהפנטת. מתהפנטת. משתנה, מתהפכת.
אבל שם, ברגע אחד מול נוף כתום וירוק, בין השביל והבקתה וריח היסמין המשכר באויר,
שם, חשבתי רק עלייך. ואהבתי אותך.
כל כך.


____________________________________
I would call you up every Saturday night
And we'd both stay up till the morning light
"singing "Here we go again

James Blunt, Simona

תבונה ורגישות - בין שבילי געגוע
אתמול ומחר נפגשים

דומים ככל שאנו יודעים
שונים ככל שאנו מאמינים
לפני 15 שנים
סוריאה - ויש רגעים שלא נגמרים לעולם..
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י