זכוכיות

וכולם התגבשו לזוגות ומשהו התעייף להם.
משהו בחיים איבד טעם, או אולי איבד עניין. הכל הפך קשה יותר, מר יותר.
ההווה נבנה מרצף אירועים מונוטונים קטנים המשתרשים ומתגבשים, ונטמעים כאילו מעולם לא חיו באמת.
כאילו מעולם לא יצאנו, טיילנו, צחקנו, אהבנו. כאילו מעולם לא היינו ילדים.
השיחות נבנות מרצף טרוניות קטנות מרעילות, כאבים חדשים, צרות ישנות וכסף. עובר ולא שב.
הלב שלהם מת קצת בפנים, לא קל לעמוד בכל אלו.
והכסף..
וכולם התגבשו לזוגות ומשהו בהם התעייף ומת.
הטיולים הרגליים במדבר הפכו לחופשה מפונקת באירופה, שבת עם עפיפונים בים הפכה לשבת "על אש" אצל אמא,
טיול עם מגדיר זוחלים הפך לרבע שעה בפינת ליטוף מצחינה, ונסיעה באופניים לפארק הפכה לנסיעה באוטו לקניון או למסעדה.
כאילו מעולם לא היינו ילדים.
מחפשים חצבים ראשונים לקראת הסתיו, רצים אל הודאיות השטופות ירוק בראשית האביב,
מעמיסים תרמילים לטיול לילה במדבר, עם שבילי טשטוש, מפות כוכבים וזריחה אדומה על ההר.
כאילו מעולם לא חיינו.
וכולם התגבשו לזוגות ומשהו התעייף להם.
וכל היופי הזה מסביב, נסתר, נעלם ונשכח מהם. הילדים שלהם מעולם לא ילמדו להנות מהשפע הזה.
הם לא יכירו את האדמה, את הערבה, את המדבר, הם לא ילכו בין השבילים, לא יריחו את פרחי הבר,
לא ידעו את הארץ, לא נחל, לא הר. הילדים שלהם יהפכו עוד רגע קט לדור חדש שלא חווה טבע אמיתי מימיו.
הרי בין הבית שלהם למקדונלד הקרוב, ובין חניה אחת לשניה, אין שדה, או שביל או חלקה פורחת אחת לנחמה.
עצוב.




____________________________

מה קרה לילד שדיבר אל כוכבים
שהמתיק סודות אל סביונים ושחפים
שספר כל נמש חרש ובחול נרדם -
מה קרה לו יום אחד שקם ונעלם?

אני רוצה לחזור
אל הימים הכי יפים שלי
הימים היחפים של בנימינה -
כן, אני זוכר, הכל זרם לאט,
השמש לא מיהר
אנשים אמרו שלום,
חבר היה חבר.

"היורה ירד מחר הבט בלבנה"
"איך היה יבול הענבים השנה?"
"היכנסו הערב יש ריבה מתות גינה",
"ובלילה תתכסו כי תהיה צינה."

אני רוצה לחזור
אל הימים הכי יפים שלי
הימים היחפים של בנימינה -
כן, אני זוכר, הכל זרם לאט,
השמש לא מיהר
אנשים אמרו שלום,
חבר היה חבר.

ועכשיו אם יום או ליל אם רע לי ואם טוב
אין לי רגע זמן לשבת ולחשוב.
לפעמים אני כמעט מדעתי יוצא
כל ימי אני הולך לשם ולא מוצא.

אני רוצה לחזור
אל הימים הכי יפים שלי
הימים היחפים של בנימינה -
כן, אני זוכר, הכל זרם לאט,
השמש לא מיהר
אנשים אמרו שלום,
חבר היה חבר.

מה קרה לילד שנרדם בחול החם
שיום אחד, לפתע, קם ונעלם?

אהוד מנור